ממצאים עיקריים

עמוד:12

 גם השנה מצאנו כי השיעור הגבוה ביותר של המרואיינים סברו כי אין כיום איזון בין הרכיב הדמוקרטי לרכיב היהודי במדינת ישראל וכי הרכיב היהודי חזק מדי ( % 76 סברו כך במדגם הערבים ו- % 5 . 41 במדגם היהודים ) . עם זאת בציבורים החרדי והדתי ( יהודים ) התפיסה השכיחה גם השנה היא שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי ( % 72 ו- % 50 ) .  כבשנים קודמות וכמעט באותו שיעור עצמו, רוב המרואיינים השנה סברו שהנהגת המדינה מושחתת ( כלל המדגם — % 58 ) . במדגם היהודים תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל ( % 5 . 87 ) ובמרכז ( % 74 ) מאשר בימין ( % 43 ) .  למרות הטלטלות הפוליטיות של השנה החולפת וחרף משבר הקורונה חלה בעת איסוף הנתונים בחודש יוני ירידה מסוימת בלבד בשיעורי האמון של הציבור הישראלי במוסדות המדינה השונים .  גם השנה צה"ל הוא המוסד שנהנה מהאמון הרב ביותר ( מדגם יהודים ) , ואילו המוסדות הפוליטיים — הכנסת, הממשלה והמפלגות — זוכים לאמון המועט ביותר ( גם במדגם היהודים וגם במדגם הערבים ) . עם זאת, שיעור האמון בצה"ל הוא הנמוך ביותר מאז שנת 2008 .  האמון של המרואיינים היהודים בבית המשפט העליון יורד בעקביות כבר כמעט עשור ( השנה — % ,52 ירידה של % 5 . 2 לעומת השנה שעברה, וירידה של % 20 מאז שנת 2012 ) . אצל המרואיינים הערבים מידת האמון במוסד זה היא תזזיתית ומשתנה, כנראה בהתאם לנסיבות השעה ( % 60 השנה, עלייה של % 4 מהשנה שעברה ) .  האמון ביועץ המשפטי לממשלה הוא בינוני- נמוך ( % 42 ) ושומר על יציבות בשלוש השנים האחרונות . פרק 3 : מערכת הבריאות  הערכת הציבור את מערכת הבריאות הציבורית טובה יחסית : כמחצית מן המרואיינים נתנו לה ציון טוב עד מצוין, מעל לשליש ( % 36 ) ציון בינוני, ופחות מ- % 15 נתנו לה ציון לא טוב עד גרוע . הערכות הציבור הערבי את המערכת הזאת גבוהות מהערכות הציבור היהודי ( % 59 ממדגם הערבים נתנו למערכת הבריאות הציבורית ציון טוב עד מצוין לעומת % 48 ממדגם היהודים ) .  האמון בקופות החולים השונות גבוה אפילו יותר : % 78 מהמרואיינים הביעו אמון בקופת החולים שהם שייכים אליה . ההבדלים בעניין זה בין הקופות השונות קטנים .  רוב גדול מהמרואיינים מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי בקופת החולים שלהם ( % 5 . 83 ) ומהיחס למטופלים ( % 83 ) .  שביעות הרצון מאיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים הציבוריים נמוכה יותר ( % 57 ) , כאשר בסוגיה זו יש פער ניכר בין יהודים ( % 54 שבעי רצון ) לערבים ( % 5 . 74 שבעי רצון ) . נתונים דומים מצאנו גם בשאלת היחס למטופלים : בעוד במדגם הערבים רוב גדול מרוצים מן היחס בבתי החולים ( % 76 ) , פחות ממחצית מהיהודים מרוצים ממנו ( % 48 ) .  יש הסכמה ציבורית רחבה מאוד באשר להכרח להגדיל את תקציב הבריאות גם אם ההגדלה תבוא על חשבון התקציב של משרדי ממשלה אחרים ( % 86 ) . ממצאים עיקריים 12

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר