|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 167 | תעסוקת מבוגרים בישראל הציבורי, מאחר שמבוגרים רבים יזדקקו לתמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה . ( 2 ) שיעור התעסוקה הנמוך בקרב המבוגרים נובע במידה מסוימת מרמתם ומטיבם של הכישורים הנדרשים כיום בשוק העבודה, המשתנים בקצב מהיר . מצב זה מכביד במיוחד על האוכלוסייה המבוגרת אשר רכשה את השכלתה לפני עשורים אחדים ומתקשה להתאים את עצמה לדרישות השוק המשתנות . הגידול היחסי של האוכלוסייה המבוגרת מצד אחד, ושיעור ההשתתפות הנמוך שלה באופן יחסי בשוק העבודה מהצד האחר, יוצרים צורך ברור בפתרונות מדיניות חדשים . המחקר המוצג כאן מתמקד בסוגיות הנוגעות לאתגר מדיניות זה . בעזרת נתוני פרט מינהליים על התעסוקה, ההשכלה וההכנסה של עובדים לאורך שני עשורים, אנו מנתחים את תעסוקת המבוגרים בישראל ואת מאפייני תופעת הנשירה המוקדמת משוק העבודה בתקופה זו ( טרם פרוץ המגפה ) . נוסף על כך, אנו סוקרים את צעדי המדיניות לעידוד תעסוקת מבוגרים המיושמים בעולם ואת מידת הצלחתם ובוחנים את רכיבי המדיניות הנהוגה בישראל לאור ממצאים אלו . ניתוח זה משמש לבסוף בסיס להמלצות על כלי מדיניות אפשריים להעלאת שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל . מסד הנתונים המינהליים שברשותנו נאסף מן האוכלוסייה היהודית בישראל בשנים 1997 – 2017 . בסוף התקופה הוא כלל כ- 906,000 מבוגרים, מגיל 50 ועד גיל פרישה ( גיל 62 לנשים וגיל 67 לגברים ) , % 4 . 29 מתוכם כבר לא היו במעגל התעסוקה, לא כשכירים ולא כעצמאים . חלק מן העובדים לא עבדו בשכר גם במשך כמה עשורים לפני כן — חרדים, אנשים עם מוגבלויות ועקרות בית . רבע מכלל אוכלוסיית המבוגרים עבדו בגילים 45 - 49 אך נשרו מכל מיני סיבות לפני גיל הפרישה . הניתוח שערכנו מצביע על גורמים המתואמים באופן עקבי עם פרישה מוקדמת משוק העבודה . מקרב מי שהועסקו בשנות הארבעים המאוחרות לחייהם, גברים נושרים בשיעור גבוה בהרבה מנשים, וכך גם עובדים עם הכנסה נמוכה ( בחמישון התחתון ) , בעלי תעודה מקצועית ואנשים ללא ילדים . לעומת זאת, בעלי תואר אקדמי, עולים ותושבי גוש דן נוטים להישאר מועסקים עד גיל מאוחר . לענף העבודה של הפרטים יש כמובן קשר ישיר למשך התעסוקה הצפוי . כך, עובדים בכרייה, בתקשורת, בחקלאות, בשירותים פיננסיים ובחלק ממקצועות ההיי-
|
|