|
|
עמוד:15
51פרק 1 | הקדמה : תביעות השתקה והסכנה לשיח הציבורי בחינה של כלל תביעות לשון הרע שהוגשו בשנים 2012 – 2021 מגלה ש- % 51 . 33 מהתביעות שהוגשו נגד גורמים שאינם גופי תקשורת ו- % 29 . 44 מהתביעות שהוגשו נגד גופי תקשורת הסתיימו בנסיבות שמעוררות את החשד שמלכתחילה הן הוגשו במטרה למנוע ביקורת ולהרתיע את התובע ואף את הציבור בכללותו מפני ליבוי שיח ציבורי ביקורתי — תביעות אלו נדחו או נמחקו על ידי התובע, נמחקו או נסגרו טכנית בלא דיון מהותי או הסתיימו בפשרה או בגישור . כלומר, מדובר בתביעות שסביר להניח שהתובעים שהגישו אותן מלכתחילה העריכו שהסיכוי להצלחתן נמוך . מטרתם במקרים אלו אינה ניצחון בתביעה אלא גזילת זמן, כסף ומשאבים נפשיים מהנתבעים במטרה להרתיע אותם מהמשך פעילותם הציבורית ולהשתיק את השיח הציבורי בנושא . בעבר, טרם השתלטות האינטרנט על שגרת חיינו, רוב תביעות לשון הרע שבשל מאפייניהן חשודות בהיותן תביעות השתקה הוגשו נגד גופי תקשורת — כלי תקשורת ועיתונאים . עם התגברות ההשתתפות של יחידים וקבוצות בשיח הציבורי באמצעות הרשתות החברתיות התרבו גם ההליכים המשפטיים נגד אזרחים מן השורה . 8 אישוש לכך אפשר למצוא גם ב תרשים 1 , המדגים יציבות יחסית במספר תביעות לשון הרע המוגשות נגד גופי תקשורת, לצד עלייה במספר התביעות המוגשות נגד נתבעים שאינם גופי תקשורת . 9 8 ראו אבנר פינצ'וק "משתיק קול : משפט דיבה כאיום על חופש הביטוי" 8 - 12 ( האגודה לזכויות האזרח בישראל 2013 ) ; תמר גדרון, רועי אילוז ורועי ריינזילבר "הפיצויים בלשון הרע — תמונת מצב אמפירית" משפטים מג ( 2 ) ( 2018 ) , 453 . 9 נציין שלפי תרשים 1 הייתה ירידה משמעותית במספר תביעות לשון הרע המוגשות נגד גורמים שאינם גופי תקשורת בשנת 2021 . בשלב זה אין בידנו לדעת אם ירידה זו מקורה בהשפעת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - ,2018 שנכנסו לתוקפן בינואר ,2021 או שמא במגפת הקורונה . התשובה לכך תינתן רק בעתיד אם מגמת הירידה תימשך גם בשנים הבאות . לדיון בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - ,2018 ובירידה המשמעותית שנצפתה בשנת 2021 ראו סעיפים 2 . 2 ו – 3 . 2 . 2 להלן .
|
|