|
|
עמוד:9
9 תקציר כלים להתמודד עם האפקט המצנן של תביעות אלו . עד לחקיקה הרצויה ההלכה המחייבת דוגלת בכך שהכלים הקיימים כיום בחוק, כלומר ההגנות הקיימות בחוק איסור לשון הרע, בצד הכלים הדיוניים הקיימים בתקנות סדר הדין האזרחי למחיקה או לדחייה על הסף עקב שימוש לרעה בהליך המשפטי, הם המצויים בידי נתבע בתביעת השתקה . אולם, השילוב של הפרשנות המצומצמת של הכלים הדיוניים לנוכח החשש מהרתעת תובעים פוטנציאליים מפני הגשת תביעה לגיטימית לבית המשפט ושל הקלוּת שבה תובע יכול להגיש תביעה בעילה של לשון הרע לפי הדין המהותי יוצר בישראל קרקע נוחה להגשת תביעות השתקה . ההגנות הקיימות בחוק איסור לשון הרע אינן מספקות פתרון מתאים לאפקט המצנן של תביעת השתקה, משום שגם אם התביעה מסתיימת בניצחונו של הנתבע, אין זה ניצחון אמיתי : הנתבע מגיע לקו הסיום לאחר שנים ארוכות שבהן השקיע מזמנו ומכספו בהתדיינות המשפטית, ואין בדחיית התביעה כדי למנוע את האפקט המצנן ועימו את מעגלי ההרתעה הרחבים . לפיכך יש חשיבות רבה בגיבוש פתרונות שירתיעו תובעים מפני הגשת תביעות השתקה, מתוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של העולם הדיגיטלי . כחלק מגיבוש פתרון כאמור אנו ממליצות : ( 1 ) לאמץ חקיקה ייעודית נגד תביעות השתקה, באמצעות תיקון חוק איסור לשון הרע, שיכלול : א הגדרת המאפיינים של תביעת השתקה : • התביעה הוגשה בגין התבטאות או פעולה בפורום ציבורי או פתוח לציבור שסביר שמממשות את הזכות לחופש ביטוי בנושא שיש בו עניין ציבורי משמעותי . מדובר לאו דווקא בעניין הקשור לפעולה שלטונית שיש בה עניין ציבורי משמעותי, אלא גם בשיח המתקיים במרחב האזרחי-מסחרי . • סביר שמטרת התביעה אינה ראויה או פוגענית . מאפיין זה נועד לחשוף את כוונת התובע, כפי שאפשר ללמוד עליה באופן אובייקטיבי לפי הקריטריונים האלה : פערי כוחות בין הצדדים . התביעה חסרת בסיס משפטי . תביעת סכום בלתי מידתי . בחירה מכוונת בסמכות שיפוט רחוקה מהנתבע .
|
|