|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 166 | תביעות השתקה עיתונאים, כלי תקשורת קטנים, ארגונים קטנים וארגונים שלא למטרות רווח העלולים להירתע אף הם מפני הבעת דעתם ומימוש זכותם לחופש ביטוי בעתיד מול אותו התובע או גורמים חזקים אחרים כמותו . מעגל ההרתעה הרביעי הוא הציבור בכללותו, הנחשף למסר שהשתתפות בשיח הציבורי עלולה להיות מסוכנת ולגבות מחיר אישי כבד . כאשר תביעת ההשתקה מוגשת בגין פרסום באינטרנט ( למשל, רשומה ברשת חברתית, ביקורת באתר מסחרי ) מעגלי ההרתעה עשויים להיות אף בינלאומיים . מדובר אפוא בפגיעה קשה בזכות לחופש ביטוי, והיא עלולה להוביל להסתרת מידע שיש עניין ציבורי משמעותי בפרסומו ובקיום שיח ציבורי בו : מדענים וחוקרי אקדמיה עלולים לגנוז מחקרים המותחים ביקורת על חברות מסחריות חזקות, למשל חברות תרופות ומוצרי טיפוח ; צרכנים עלולים להימנע מלדווח על מוצר פגום או על התנהלות בעייתית של בית עסק או חברה מסחרית ; עיתונאים עלולים להימנע מלחשוף דיווחים על התנהלות בעייתית או מושחתת של נבחרי ציבור, וההימנעות עלולה לפגוע בסופו של דבר בערכי השלטון הדמוקרטי . לאורך השנים אימצו מדינות בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה חוקים ייעודיים נגד תביעות השתקה . בשנים האחרונות מתרחב השיח באיחוד האירופי בעניין אסדרה נגד תביעות השתקה, וקבוצת ארגונים אף גיבשה הצעה לחקיקת דירקטיבה מקיפה בנושא . ההגנה המוענקת בחוקים הייעודיים שונה ממדינה למדינה אך הרציונל שבבסיסם זהה : ההבנה שבנושאים מסוימים שיש בהם עניין ציבורי משמעותי, השיח הציבורי חשוב וחיוני, ויש לצמצם ככל האפשר את האפקט המצנן הנגרם לשיח בעקבות תביעות השתקה על ידי הענקת כלים פרוצדורליים בידי הנתבע שיאפשרו לו להביא לסיום ההליך המשפטי המשתיק מהר ככל האפשר . בישראל אין דוקטרינה משפטית מסודרת המאזנת כראוי בין הזכות לשם טוב לבין הזכות לחופש ביטוי בהקשר של תביעות השתקה בכלל, ובעולם הדיגיטלי בפרט . בתי המשפט הכירו במאפיינים של תביעות השתקה ובצורך לתת את הדעת לחיוניות של שיח ציבורי חופשי, במסגרת האיזון שבין הזכות לחופש ביטוי לבין הזכות לשם טוב, לשם עיצוב עמדותיו של הציבור בנושאים שיש בהם עניין ציבורי משמעותי . ואולם הם נמנעו מאימוץ דוקטרינה שיפוטית נגד תביעות השתקה, ופעמים מספר קראו למחוקק לתקן את חוק איסור לשון הרע כדי לתת בידיהם
|
|