|
|
עמוד:11
הקדמה 11 החלק הראשון של המאמר בוחן סדרה של רפורמות ארגוניות שהמפלגות יכולות לאמץ באמצעות שינויים בתהליכים ובמבנים הפנימיים שלהן, וחלקו השני בוחן רפורמות שיתבצעו דרך חקיקה מדינתית . הייחוד של המאמר הוא בשילוב בין מבט מבחוץ אל תוך הפוליטיקה של המפלגות בישראל ובין ידע המבוסס על מחקרים על רפורמות שאימצו מפלגות בעולם . המאמר האחרון נכתב בידי ניב שובל, אשר בעת כתיבתו היה עוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים . כמו מרבית השותפים האחרים בקובץ מאמרים זה, שובל מציע תרופות לבעיות של המפלגות בעת הנוכחית מתוך עיסוק ברמת המדינה וברמת המפלגות . הייחוד של מאמר זה הוא בשילוב שבין ידע מחקרי נרחב לבין גישה רעננה, חדשנית ואידיאליסטית . הוא מנסה לבחון כיצד אפשר לגרום למי שרוצים לפעול בפוליטיקה ואף פועלים בפוליטיקה לעשות זאת גם במסגרת המפלגה וכיצד להפוך את המפלגה למסגרת מזמינה . לטענתו הצלחה במשימה זו תוכל להגביר את האמון במפלגות . המאמר שכתב לוטן מובחן משאר המאמרים . לוטן מגיע בעיקר מעולם המעשה הפוליטי, ואילו הכותבים של המאמרים האחרים מגיעים מעולם המחקר ( האקדמי והיישומי ) : המאמרים שלנו, של גויה ושל שובל מבקשים להציע מודלים של מפלגה שמקיימת דמוקרטיה פנים-מפלגתית נרחבת, מתוך התמודדות עם אתגרים עכשוויים וגם עם כשלים באופן שעד היום התנהלו מפלגות דמוקרטיות בישראל ; לעומת זאת המודל שמציע לוטן נועד מלכתחילה להציע דרך ביניים בין התנהלות פנימית דמוקרטית ובין התנהלותן של המפלגות האישיות . לכן, בצד דמיון בין המודל שהוא מציע ובין המודלים האחרים בהיבטים מסוימים ( למשל הרחבת הפעילות המקוונת של המפלגות ) , אפשר למצוא גם הבדלים ביניהם . הבדל מובהק קיים בשיטות המוצעות לבחירה של מועמדי המפלגה לכנסת — לוטן מציע להעניק למנהיג המפלגה תפקיד נכבד הרבה יותר . עם זאת, לא מדובר בהכרח בסתירה בין המודלים המוצעים — הן משום שכל המודלים מציעים שיטה שיש בה יסודות דמוקרטיים מובהקים, והן משום שמודלים שונים יכולים להיות רלוונטיים למפלגות שונות .
|
|