|
|
עמוד:10
שיקום המפלגות בישראל 10 שחקנים לא מפלגתיים כמו קבוצות אינטרס — אינן מספקות . בפרט, אין הן יכולות להחליף את התפקיד שמפלגות ממלאות כמרכיב חיוני במארג האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הליברלית . הנחת היסוד היא אפוא שמפלגות יישארו שחקן מרכזי בפוליטיקה, וטוב שכך — ועלינו למצוא את הדרכים לחזק אותן ובכך את המשטר הדמוקרטי בכללותו . כל ארבעת המאמרים בקובץ זה עניינם שיקום המפלגות בישראל . כולם שותפים לדאגה ממצב המפלגות בישראל, להבנה שהמפלגות חיוניות לשם תפקוד הדמוקרטיה ויציבותה וכן לרצון להציע דרך לקיים מפלגות מצליחות עם מאפיינים של חיים פנימיים דמוקרטיים . כל אחד ואחד מהמאמרים מציג דגשים שונים בהגדרת הבעיה ובמיוחד בהצעות לפתרונה . המאמר הראשון נכתב בידינו, שלושת עורכי הקובץ . שלושתנו עוסקים בנושא כבר שנים, אך זו הפעם הראשונה שבה אנו מציגים תוכנית כוללת ומקיפה לשיקום המפלגות . המאמר פותח בתשובות לכמה שאלות יסוד מקדמיות ( מהי מפלגה ? מהו תפקידן של המפלגות ? מהו מצב המפלגות בישראל ? מה מצבה של הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית והאם היא קשורה להצלחת המפלגות ? ) ואחריהן מציג שורה ארוכה של המלצות לתיקונים ברמת המדינה וברמת המפלגה . המאמר השני נכתב בידי תומר לוטן . מתוך שילוב של מחקר ושל ניסיון אסטרטגי- פוליטי ( הוא היה בין השאר ראש המטה של אבי גבאי כשכיהן בראשות מפלגת העבודה ) הוא מציג יכולת ניתוח מושחז . לוטן מתמקד בזירה הפנים-מפלגתית ומנסה להציע דרך ביניים, או דרך שלישית, לשיקום המפלגות : בין המפלגות הדמוקרטיות הוותיקות, שפועלות לטענתו בהתאם למודל לא עדכני וארכאי, לבין המודל הריכוזי והלא-דמוקרטי של המפלגות האישיוֹת ( personal parties ) החדשות . מתוך הכרת החולשות ( וגם החוזקות ) של המפלגות הדמוקרטיות, לוטן מציע מודל חדש שיאפשר למפלגות לקיים חיים פנימיים דמוקרטיים ובד בבד לא להתבוסס בבוץ הקונפליקטים הפנימיים הבלתי נגמרים . המאמר השלישי נכתב בידי אניקה גויה, פרופסור למדע המדינה מאוסטרליה בעלת שם עולמי בחקר המפלגות בכלל והרפורמות במפלגות בפרט ( ראו למשל 2016 Gauja, ) . גויה טוענת כי עידן הפוליטיקה האישית אומנם מציב בפני המפלגות אתגרים רבים, אך הוא גם טומן בחובו הזדמנויות לרפורמות חיוביות .
|
|