|
|
עמוד:15
15 מבוא סנקציות כלכליות, או במנגנון "עבה", המוביל להוצאת הארגון אל מחוץ לחוק במובן עמוק יותר ? ) ; ומידת ההוגנות והשקיפות של הליך ההכרזה . נוסף על כך יש לתת את הדעת לשאלת התחולה הגאוגרפית של מנגנון ההכרזה — האם הוא נתפס בעיקר ככלי לניהול מדיניות חוץ, או האם הוא עשוי להיות מופנה נגד תנועות פוליטיות מקומיות ? הניתוח ההשוואתי מראה כי מנגנוני הכרזה במקומות שונים בעולם מקיימים איזונים שונים ביחס לפרמטרים אלה — כאשר גישה "מחמירה" ביחס לאחד הפרמטרים מתאזנת פעמים רבות באמצעות הפרמטרים האחרים . בחינה משולבת זו חושפת את הקושי הטמון בהסדר ההכרזות בחוק המאבק בטרור, אשר נוקט גישה מחמירה ביחס לכל אחד מהפרמטרים שתוארו לעיל : הוא מתבסס על עילות רחבות ; הוא משקף תפיסה מהותנית ועבה ביחס להשלכות ההכרזה ; והוא נעדר שקיפות וערובות מספקות להבטחת יכולתו של אדם לאתגר הכרזה בלתי מוצדקת . בד בבד הוא חל על ארגונים ישראליים וזרים כאחד . 6 כך יוצא שעל אף השיפורים שחוק המאבק בטרור הכניס למודל ההכרזות לעומת תחיקת החירום, הוא עדיין טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה בזכויות הפוליטיות של האזרח ובמרחב הדמוקרטי, החורג בעוצמתו ממה שנדרש להשגת התכליות הביטחוניות הראויות של המנגנון, ובמידה רבה גם ממה שמקובל בדמוקרטיות אחרות . חוק המאבק בטרור מבטא תפיסה ביחס לכוחה של הרשות המבצעת לעצב את גבולות השיח, שעדיין משקפת את הנורמות של מצב חירום . החלק השני של המחקר מקיים דיון ביקורתי בהסדר שאומץ בחוק המאבק בטרור, על רקע התובנות העולות מהניתוח ההשוואתי והנורמטיבי . מאחר שהחוק התקבל אך לפני שנים אחדות, הוראותיו משמשות נקודת מוצא לדיון, וההתמקדות העיקרית היא בפרשנות הראויה של המודל המעוגן בו . לצד זאת מוצעים כמה תיקונים לחוק . בכוחם של הפרשנות והתיקונים המוצעים לקדם בצורה אפקטיבית את התכליות הביטחוניות הלגיטימיות של מנגנון ההכרזה, 6 על האופן שבו השאלת החמרות שונות מהמשפט המשווה עלולה להביא לאימוץ הסדר בלתי מאוזן בהקשר השונה אך נושק של עבירת ההסתה לטרור, ראו דפנה ברק – ארז ודודי זכריה "הסתה לטרור וגבולות חופש הביטוי : בין הגבלות ישירות להגבלות עקיפות" עיוני משפט לה ,555 584 .
|
|