|
|
עמוד:9
9 תקציר ראשית, במישור העילות, המחקר טוען כי יש לפרש וליישם את סמכות המדינה להכריז על "ארגוני מעטפת" כארגוני טרור, באופן שיש בו כדי להגשים את התכלית הביטחונית המובהקת העומדת ביסוד סמכות חריגה זו : קרי הצורך לפעול למניעת מעשי טרור מסוכנים ולנתק את ארגוני הטרור מהמשאבים המאפשרים להם לממש את יעדיהם ההרסניים ( "ארגוני מעטפת" הם ארגונים, אשר אינם עוסקים בטרור בעצמם אך מסייעים לארגונים שמבצעים מעשי טרור ) . כדי להכריז על ארגון מעטפת כארגון טרור, המחקר טוען כי יש להראות שהוא פועל באופן מכוון על מנת לסייע לארגון הטרור הראשי לממש אסטרטגיה ארגונית שבמרכזה ביצוע מעשי טרור, וכי פעילותו אכן תורמת בצורה ממשית לקידום מטרה זו . קיומה של כוונה כזו עשוי להילמד מנסיבות העניין . כמו כן, יש להראות שההתנהלות הבעייתית מאפיינת את הארגון כל כך עד שלא ניתן להסתפק בצעדים פליליים פרטניים נגד פעילים ספציפיים . שנית, במישור ההשלכות, המחקר טוען כי מן הראוי לגזור את ההשלכות הנובעות מהכרזה מינהלית על ארגון כארגון טרור מהתכליות המניעתיות הקונקרטיות, המצדיקות קיומה של סמכות זו . בראש ובראשונה מדובר בצורך ליצור תשתית לשיתוף פעולה בינלאומי, שבכוחה לנתק את ארגוני הטרור ממשאבים המאפשרים ביצוע מעשי אלימות קיצוניים ולשלול מהם לגיטימציה ציבורית . הדיון בהשלכות מובא במחקר לפני הדיון בעילות, שכן יש לקרוא ולפרש את ההגדרה של ארגון טרור, בין היתר, על רקע ההשלכות הקבועות היום בחוק . שלישית, במישור ההוגנות והשקיפות, המחקר טוען כי יש לחזק את הערובות הפרוצדורליות הבאות למנוע הכרזות שאינן מוצדקות . ערובות אלה חיוניות הן כדי להבטיח סעד אפקטיבי והליך הוגן למי שעלול להיפגע בעצמו עקב הכרזה, והן כדי להגן על האינטרס הציבורי בשמירה על מרחב דמוקרטי חופשי . בהקשר זה המחקר ממליץ בין היתר לאמץ את מנגנון עורך הדין המיוחד, המאפשר לאדם האמון על האינטרסים של מי שנפגע מהכרזה לעיין במידע החסוי ולהשתתף בכל דיון המתקיים במעמד צד אחד . כמו כן המחקר טוען כי יש להבטיח שקיפות ציבורית מרבית ככל האפשר בנוגע לטעמים שהובילו לביצוע ההכרזה, ולהכפיף את ההכרזות לביקורת פרלמנטרית .
|
|