|
|
עמוד:13
תקציר 13 משום שתוכנם אינו סודי . מתנגדי המהלך טוענים כי שקיפות עלולה להפוך את הדיון בוועדה ללא ענייני ונתון ללחצים, לרדד את השיח בוועדה, ולגרום לכך שההסכמות יתקבלו מחוץ לחדר הוועדה והיא תהפוך לזירה פורמלית בלבד . כמו כן נטען כי פרסום אופן הצבעת השרים חותר תחת עקרון האחריות המשותפת של הממשלה . באופן פורמלי לא חל שינוי בהתנהלות הוועדה, למרות המאמצים לקידום שינוי חקיקה בנושא, אך בפועל מתרחש תהליך הדרגתי של הגברת השקיפות של עבודתה . לדעתנו יש להמשיך ולקדם היבט זה בעבודת הוועדה כדי לצמצם את הגירעון הדמוקרטי שנוצר בשל אופן פעולתה ומעמדה ביחס להצעות החוק הפרטיות . ע ו מ ס ע ב ו ד ה ה פ ו ג ע ב ה ו ג נ ו ת ו ב א י כ ו ת ש ל ת ה ל י ך ה ח ק י ק ה הזמן המוקדש בישיבות הוועדה לכל הצעת חוק קצר ואינו מאפשר דיון מעמיק ואיכותי . כל עוד כמות הצעות החוק הפרטיות העולות על שולחן הוועדה תישאר בעינה, ימשיך הטיפול בהן בידי הוועדה להיות שטחי . בה בעת, ריבוי ההצעות פירושו גם הכבדת העומס המוטל על מחלקת ייעוץ וחקיקה ועל גורמים מקצועיים בשאר משרדי הממשלה, שנדרשים להתייחס להצעות החוק בתחומי אחריותם . עלות ההשקעה בטיפול בהצעות החוק הפרטיות איננה מתורגמת לתועלת חקיקתית משום שכאמור רוב רובן של הצעות החוק הפרטיות אינו עובר את המשוכה של ועדת השרים לענייני חקיקה, ורק מיעוט מבין הצעות החוק הפרטיות מגיע לכדי השלמת הליך החקיקה — בשונה מהצעות חוק ממשלתיות, שההשקעה בהכנתן גבוהה אך שיעור ההשלמה של תהליך החקיקה שלהן גבוה הרבה יותר . מהמחקר ההשוואתי שנערך כאן לראשונה עולה כי ועדת השרים לענייני חקיקה בישראל היא גוף ייחודי שאין לו מקבילה בעולם . אומנם בכמה מדינות יש ועדת קבינט פורמלית העוסקת בחקיקה, אך מדובר בעיקר בחקיקה ממשלתית והעיסוק בחקיקה פרטית נדיר . בישראל היקף הצעות החוק הפרטיות הוא חסר תקדים בהשוואה למדינות אחרות, וגם אם רק שיעורים ספורים מתוך אלפי הצעות החוק מבשילות לכדי חוקים, מדובר בכמעט מחצית מסך החקיקה . מציאות זו משתקפת אפוא בקיומו של מוסד ממשלתי לטיפול בהצעות חוק פרטיות שאין לו מקבילה במדינות אחרות .
|
|