|
|
עמוד:11
תקציר 11 מבין שאני חייב להסתכל גם על התושב הבודד" . לא מדובר בהיפוך מגמה אלא בתזוזה מסוימת, שיוצרת איזון מחודש בין דפוס ההתנהלות הסקטוריאלי-קהילתי ובין היחס של הרשויות החרדיות לתושב ולרמת השירות שהוא מקבל . הספר מצביע על שני מאפיינים מרכזיים נוספים של ההנהגה הפוליטית ברשויות החרדיות המשתקפים בעבודת הרשויות : פרגמטיות . ההנהגה הפוליטית ברשויות החרדיות בכלל, ובפרט ראשי הרשויות, פרגמטיים יותר מההנהגה הארצית, בעיקר בתחום של קידום תעסוקה . מרבית ראשי הרשויות החרדיות משתפים פעולה באופן אקטיבי וגלוי עם מיזמים לקידום תעסוקה, כולל תעסוקת גברים, אף שלהנהגה החרדית הארצית יש יחס אמביוולנטי למיזמים אלו . הפרגמטיות היא תוצאה של כמה גורמים : ההנהגה ברשויות החרדיות קרובה לשטח יותר מההנהגה הארצית ונמצאת בחיכוך מתמיד עם התושבים ; השלטון המקומי, לא בהכרח החרדי, מתמקד בסוגיות שוטפות ואופיו "אידאולוגי" פחות מזה של השלטון המרכזי ; ההנהגה ברשויות החרדיות פועלת בשדה חרדי כמעט לחלוטין ולכן אינה חשדנית כלפי מיזמים חיצוניים כמו חברי הכנסת החרדים או חברי המועצה ברשויות המעורבות . תפיסת הפוליטיקה ועיסוק במדיניות רוחב . הרשויות החרדיות ממעטות יחסית לעסוק במדיניות אסטרטגית רחבה . ראשית, רבים מהחרדים סבורים שתפקידם העיקרי של הפוליטיקאים הוא לסייע לציבור בבעיות בירוקרטיות קונקרטיות, כלומר לעסוק במעין גמילות חסדים . שנית, החרדים רואים במרחב הפוליטי מרחב סקטוריאלי, ולכן חברי המועצה מתמקדים בסיוע לקהילה שלהם וממעטים לעסוק בסוגיות כלליות הנוגעת לרווחת כלל תושבי העיר . ראשי הרשויות, לעומת זאת, נדרשים מתוקף תפקידם לעסוק גם בסוגיות כלליות . בעיני החברה החרדית הפוליטיקאים החרדים אחראים לכלל התחומים הנוגעים לרווחת הציבור החרדי, ולכן הרשויות החרדיות עוסקות בקידום מדיניות מול משרדי ממשלה וגורמים פרטיים בסוגיות שאינן בסמכותן, כמו התחבורה הציבורית העירונית .
|
|