|
|
עמוד:9
תקציר 9 מפלגות וקהילות שונות ברשויות חרדיות שונות ; והצורך של המיעוט החרדי לשתף פעולה בזירה הארצית . כך הצליחו הרשויות החרדיות להימנע מהבעיות המאפיינות חלק ניכר מהרשויות הערביות, שבהן החמולות השולטות ברשות המקומית מפנות את משאבי הרשות בעיקר לצורכיהן ומפלות חמולות אחרות . עם זאת, כל רשימה במועצה מבקשת לדאוג לקהילה הספציפית שלה ומוקד פעילותה של הרשות הוא ריצוי הקהילות . ספר זה מצביע על כמה שינויים שהתחוללו במבנה הפוליטי של הרשויות החרדיות בעשור האחרון . השינויים הללו יוצרים מעין סדקים במבנה שתואר : רשימות עצמאיות לא ממסדיות . בכל הרשויות החרדיות, חוץ מרכסים, התמודדו בעשור האחרון רשימות ומועמדים עצמאיים ללא תמיכה רבנית, תופעה שכמעט לא התרחשה בעבר . בבני ברק ובביתר עילית הצליחו הרשימות העצמאיות לזכות בנציגות במועצה ( בביתר עילית קיבלו שלושה מנדטים ב- 2013 ושניים ב- 2018 ) , באלעד ובמודיעין עילית הן היו קרובות מאוד וכשלו רק בשל פיצולים פנימיים, ובקרית יערים קיבלה הרשימה העצמאית % 35 מהקולות בבחירות ב- 2013 , ובבחירות 2019 קיבל מועמד עצמאי לראשות המועצה % 40 מהקולות וכמעט הצליח לנצח את המועמד הממסדי . רוב הרשימות העצמאיות מתמקדות בצורך לשפר עניינים מקומיים מזווית אזרחית מתוך תשומת לב לתושבים יחידים ולא רק לעסקנים ולקהילות . לכן שלא כמו הרשימות הממסדיות, הרשימות הללו מורכבות בדרך כלל מנציגים של קהילות שונות — ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים . למרבה הפלא, חלק לא מבוטל של מועמדי הרשימות העצמאיות אינם מנהלים אורח חיים שנחשב מודרני . עם זאת, שיעור החרדים המודרניים ברשימות אלו גבוה יחסית . רשימות ממסדיות אלטרנטיביות . בשנים האחרונות קמו בפוליטיקה החרדית כמה רשימות מקומיות בעלות זיקה ברורה לממסד ארצי ורבני אלטרנטיבי . התפצלותו ההדרגתית של הפלג הירושלמי מהחברה הליטאית הביאה להקמת מפלגת בני תורה, ומחלוקות בציבור החרדי הספרדי הביאו להקמת מפלגת יחד בראשות אלי ישי ובתמיכת הרב מאזוז . כל אחת ממפלגות אלו הריצה כמה רשימות בשתי מערכות הבחירות האחרונות לרשויות החרדיות וכמה מנציגיהן נבחרו לחברי מועצה . מחד גיסא, מפלגות אלו שומרות על המבנה הקהילתי-
|
|