תקציר

עמוד:8

חרדים לעירם : פוליטיקה ומינהל ברשויות המקומיות החרדיות 8 וחברי המועצה בהן — כולם או רובם — חרדים . נוצר אפוא מצב שבו ציבור בעל תודעה של מיעוט, שמתנהל ברמה הארצית כמיעוט, מקבל לידיו ברמה המוניציפלית סמכויות שנמצאות בדרך כלל בידי הרוב . ספר זה מבקש להציג ניתוח מקיף ראשון של הרשויות המקומיות החרדיות ושל התמורות והשינויים שחלו בהן במהלך השנים . חלקו הראשון של הספר מתמקד במבנה הפוליטי של הרשויות החרדיות וחלקו השני מתמקד בהיבט המינהלי של העבודה השוטפת שלהן . הציבור החרדי מיוצג בכנסת וברשויות המקומיות על ידי שלוש מפלגות סקטוריאליות : אגודת ישראל מייצגת את הציבור החסידי, דגל התורה מייצגת את הציבור הליטאי וש"ס מייצגת את הציבור החרדי הספרדי . ברשויות המקומיות מתמודדות לעיתים נוסף על מפלגות אלו גם רשימות לוויין של קהילות שקשורות לאחד משלושת הציבורים הנזכרים . ראשי הרשויות וחברי המועצות הם נציגים של המפלגה הארצית הממנה אותם וכפופים להוראות הרבנים המנחים את המפלגה . בדרך כלל בשלב הגשת הרשימות והמועמדים המפלגות הממסדיות פועלות בשיתוף פעולה . ברשויות שבהן יש לאחת משלוש הקבוצות רוב מובהק מתמנה תמיד ראש רשות שמזוהה עימו ( מודיעין עילית וקרית יערים ) ; ברשויות שבהן יש שתי קבוצות דומיננטיות שוות פחות או יותר מונהגת רוטציה וכל אחת מהן מקבלת את ראשות העיר לתקופה של חמש שנים ( בני ברק ורכסים ) ; ברשויות שבהן אין לאחת משלוש הקבוצות רוב מובהק ( אלעד, ביתר עילית ועמנואל ) יש בכל מערכת בחירות משא ומתן ומושקע מאמץ רב להגיע למועמד מוסכם . עם זאת, לא תמיד המשא ומתן צולח, והיו כמה מערכות בחירות יצריות וקשות במיוחד שגרמו לקרעים ולשסעים בתוך החברה החרדית . גם במקרים אלו עבדו המפלגות החרדיות בקואליציה העירונית בשיתוף פעולה . שיתוף הפעולה בין המפלגות החרדיות מושתת על שילוב של כמה גורמים : סולידריות בין הקבוצות החרדיות ; מערכת איזונים ובלמים שמביאה בחשבון המבנה הפוליטי

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר