|
|
עמוד:15
תקציר 15 חרדיות, והיא מתמקדת בעיקר בהיבטים מינהליים . עם זאת, תחום החינוך הוא אחד התחומים הסבוכים והמורכבים בניהול רשות חרדית, שכן מערכת החינוך החרדית היא מערכת מבוססת קהילות ולכן יש בה יסודות פוליטיים משמעותיים . הרשויות החרדיות מילאו תפקיד מרכזי בצמצום התופעה של תלמידים ללא שיבוץ מתאים לבית ספר ובשנים האחרונות הן פועלות גם לקידום איכות ההוראה ולאיתור ומניעה של נשירה ממוסדות החינוך . עם זאת, היסוד הקהילתי-פוליטי של המערכת גורם לרשויות החרדיות לקבל לעיתים החלטות לא שוויוניות בעניינים כגון תקצוב והקצאות, אך לרוב גם בנושאים אלו החלטות מתקבלות מתוך שמירה על איזון בין הקהילות המרכזיות ברשות . בעניינים אידאולוגיים יותר, כמו היחס לחינוך הממלכתי-חרדי, יש חשש אמיתי שהתנהלות הרשויות החרדיות אינה עניינית ושהן מונעות הקמה של מוסדות מסוג זה גם כשיש להם ביקוש . שירותי דת . תחום שירותי הדת ממחיש היטב את מעמדה החשוב של הרשות החרדית בעיני הציבור החרדי והנהגתו, בעיקר בקרב הקבוצות הליטאיות והחסידיות . בשל חשש ממעורבות ממשלתית פיתחו הרשויות החרדיות מודל חלופי לאספקת שירותי דת ציבוריים באמצעות הרשות המקומית ולא באמצעות מועצה דתית הפועלת בכפיפות למשרד לשירותי דת . הרשויות החרדיות מוכנות לשאת בעלויות כספיות גבוהות יותר כדי לשמור על אוטונומיה מוחלטת ולספק שירותי דת ברמה ההולמת את הדרישות של התושבים החרדים . תעסוקה . בשנים האחרונות ניכרת ברשויות החרדיות פתיחות רבה יותר לקדם מיזמים להשתלבות הציבור החרדי בתעסוקה, כולל תעסוקה של גברים . נראה שכמו בנושאים אחרים גם בתחום זה בולט האופי הפרגמטי יחסית של ראשי הרשויות החרדיות והקִרבה שלהם לצרכים העולים מהשטח . כיוון שהחוק אינו נדרש לתפקיד הרשויות המקומיות בתחום התעסוקה אפשר למצוא ברשויות החרדיות מגוון פרויקטים ומודלים . גם לממשלה אין מדיניות אחידה באשר לשילוב הרשויות החרדיות בקידום התעסוקה בקרב הציבור החרדי .
|
|