|
|
עמוד:14
חרדים לעירם : פוליטיקה ומינהל ברשויות המקומיות החרדיות 14 בתחומים אלו . מגמה זו מביאה לעיתים לפסילת החלטות של הרשויות החרדיות ומחייבת אותן לשקול שוב את צעדיהן . רווחה ושירותים חברתיים . בתחום הרווחה והשירותים החברתיים פועלת הרשות החרדית בתווך שבין מעמדה כרשות שלטונית המפעילה סמכויות מטעם המחוקק החילוני ובין כפיפותה להנחיות הרבנים וייצוג האינטרסים של האוכלוסייה החרדית, על הקהילות המרכיבות אותה . המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות החרדיות מתנהלות על פי החוק ועל פי דרישות מקצועיות, אך בד בבד הן פיתחו מודלים לשיתוף פעולה עם רבנים ועסקנים, והן קשובות ככל האפשר לצורכי הקהילות החרדיות . בדרך זו הן זוכות לאמונו של הציבור החרדי ומשתמשות במשאב זה לטובת האוכלוסייה . לעומת רשויות שאינן חרדיות, במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות החרדיות יש שיעור גבוה של הורים ובני נוער שתפקודם לקוי ושל מטופלים בעלי בעיות רפואיות ומוגבלויות . מנגד, אף ששיעורי העוני באוכלוסייה החרדית גבוהים, יש שיעור נמוך יחסית של מטופלים ברשויות החרדיות בקטגוריה "עוני וקשיי הכנסה" . הסיבה היא שבחברה החרדית העוני הוא דרך החיים הסטנדרטית של מרבית האוכלוסייה, והוא לבדו אינו מצדיק מעורבות של גורמי רווחה . מרבית החרדים אינם תופסים את עצמם עניים והיקף העוני בחברה החרדית אינו מעיד בהכרח על חוסר יכולת לספק צרכים חיוניים, בין היתר בשל מנגנוני הרווחה הקהילתיים . בעשור האחרון עלה מאוד מספר הילדים המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות החרדיות בשל מקרי אלימות שחוו, ובפרט בשל פגיעות מיניות . המחקר מלמד שהעלייה נובעת הן משינוי יחסה של החברה החרדית לנושא, הן מן האמון ההולך וגובר שלה ברשויות החרדיות . תחום נוסף שחל בו שינוי של ממש בעשור האחרון הוא הטיפול בנוער בסיכון . הרשויות החרדיות משקיעות היום משאבים גדולים בטיפול מקצועי בתופעות של נערים בסיכון ומניעת נשירה . בעבר התנערו הציבור והרשויות מנוער זה וביקשו להיאבק בו, ואילו כיום הם מכילים אותו יותר מבעבר ומרגישים כלפיו אחריות . חינוך . מערכת החינוך החרדית כמעט כולה פרטית ולכן האחריות של הרשויות החרדיות בתחום החינוך מצומצמת בהשוואה לאחריות של רשויות שאינן
|
|