|
|
עמוד:12
חרדים לעירם : פוליטיקה ומינהל ברשויות המקומיות החרדיות 12 התנהלות פיננסית . נתוני הרקע הכלכלי של הרשויות החרדיות אינם פשוטים : התקציב הממוצע לתושב ברשויות החרדיות ושיעור ההכנסות העצמיות שלהן נמוכים בהשוואה לרשויות יהודיות לא-חרדיות וקרובים לאלו של הרשויות הערביות . מצב זה הוא תוצאה של מיעוט עסקים בתחומי הרשויות החרדיות ( למעט בני ברק ) ושל שיעור גבוה של תושבים הזכאים להנחות בארנונה בשל הכנסה נמוכה . למרות זאת, בחינת ההתנהלות הפיננסית של הרשויות החרדיות מלמדת שההתנהלות הפיננסית שלהן טובה יחסית, בפרט ברשויות הגדולות ; היא טובה בהרבה מן ההתנהלות הפיננסית של הרשויות הערביות ופעמים רבות גם מזו של רשויות יהודיות לא-חרדיות . הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשיעור נמוך של גירעון מצטבר והיקף הלוואות . יתר על כן, שלא כפי שמקובל לחשוב, שיעור הגבייה ברשויות החרדיות גבוה במעט מהממוצע הארצי, במיוחד ברשויות החרדיות הגדולות . זאת ועוד : בשני מקרים בלבד מונו בעבר חשבים מלווים לרשויות חרדיות, ומאז 2016 לא מונה חשב מלווה מטעם משרד הפנים לשום רשות חרדית . ראוי לציין שבעשרות רשויות מקומיות אחרות כיהנו ומכהנים חשבים מלווים, לעיתים לתקופות ממושכות . ניהול הון אנושי . במרבית הרשויות החרדיות המנגנון העירוני רזה מאוד ולא קיימת תופעה של ניפוח המנגנון לשם הרחבת מעגל התעסוקה למקושרים . לעומת זאת, מכרזי כוח אדם ברשויות החרדיות אינם מתנהלים על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד ולעיתים הם "תפורים" מראש . ואולם גם במצב זה מקצועיות המועמד היא מדד חשוב באיוש המשרות ומרבית התפקידים אינם מאוישים על בסיס שיוך פוליטי או נפוטיזם מובהק . הצורך לתת לתושבים שירות טוב מחייב את ראשי הרשויות החרדיות לשמור על איזון בין מקצועיות לצרכים פוליטיים ( בדרך כלל שיוך קהילתי ) . שיטת הניהול הריכוזית של ראשי הרשויות החרדיות והחלשת תפקיד המנכ"ל מקשה על ההפרדה בין הדרג הקובע את המדיניות ובין הדרג המבצע אותה, מעצימה את המעורבות הפוליטית בקבלת החלטות ופוגעת ביצירת הליכי ניהול סדורים ושיטתיים . מינהל
|
|