|
|
עמוד:13
13 מבוא למרות החסמים שתוארו לעיל, ולמרות התפיסות המסויגות ההדדיות של הציבור הכללי והציבור החרדי בשיח הישראלי ( במערכת הפוליטית ובתקשורת ) , המחקר מציף כמה תובנות מעניינות וחדשניות : אומנם יש פערים חברתיים ( ומקצועיים ) הנובעים מהשונות התרבותית בין הציבור החרדי לרוב הלא-חרדי, אך פערים אלו אינם יוצרים חסם בלתי עביר בפני שילובה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה . בהמשך לספרות המקצועית בתחום ( סופר-פרומן, 2012 ; כהנר ; 2014 ; מלחי, 2015 ) , גם במחקר זה תיארו מנהלים ומעסיקים בפירוט קשיים ואתגרים ייחודיים בניהול צוותים חרדיים ובקידומה התעסוקתי של קבוצה זו . עם זאת, מנהלים ועובדים שאינם חרדים רבים הדגישו את היתרונות ואת האיכויות התעסוקתיות של נשים וגברים חרדים בארגונים ובעסקים . למרות ההשפעה הברורה שיש לעובדים חרדים על המרקם החברתי ועל צביון מקום העבודה המשותף, נראה כי קרוב למחצית מהעובדים המשתייכים לציבור הכללי אינם מזהים קשיים ואתגרים חברתיים או מקצועיים מיוחדים של עמיתיהם החרדים . יתרה מזו, המחקר מלמד כי השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הכללי בסביבות עבודה משותפות גורמת לשינוי חיובי ניכר וברור בתפיסתה של החברה הכללית בישראל את הציבור החרדי, וביחסה לפרטים מתוכו ולהיותו קהילה ייחודית שיש להכילה ולהכיר בשונות שלה . על כן, למרות ביטויים של חששות ורתיעה מסוימת של חלק קטן מהמעסיקים משינוי צביונם של מרחבי תעסוקה משותפים שבהם הולכת ונוצרת דומיננטיות מספרית של עובדים חרדים, ברוב המקרים המדווחים במחקר מרחבי העבודה המשותפים הם מובלעות רב-תרבותיות וחברתיות מכילות, מאפשרות ונוחות ( למדי ) ונוצרים בהן ממשקים המעידים על סולידריות חברתית ועל שותפות תכליתית-תועלתנית המשפיעה לחיוב על המרחב הציבורי הכללי ועל עתידה של החברה הישראלית כולה . מפגשים וממשקים אלו מאששים במידה רבה את תאוריית המגע הפסיכולוגית של אלפורט, קלרק ופטיגרו ( 1954 Allport, Clark and Pettigrew, ) , שלפיה אינטראקציות חברתיות שוויוניות ואינטנסיביות בין "שונים", מפחיתות דעות קדומות, תחושות של איום ועוינות בין-תרבותית . במחקר שלושה פרקים : ( 1 ) סקירת ספרות בנוגע להעסקה מגוונת בעולם ובישראל, ובתחום התפתחות השתלבותה של החברה החרדית בשוק העבודה
|
|