|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 174 | העסקה מגוונת בחברה מקוטבת על הרקע המורכב הזה, שבו שני הצדדים מגלים עוינות הדדית וחוששים מפני השונה ו"האחר", 4 בחן מחקר זה עמדות של עובדים ומעסיקים ( מנהלים ) לא- חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל . המחקר מבוסס על כמה הנחות : ( 1 ) לתדמית המורכבת, ואף השלילית, שיש לציבור הזה, בין שהיא נובעת מאפליה וגזענות פסולות, בין שהיא נובעת מחששות שיש למעסיקים מעובדים חרדים בשל נקודות המחלוקות שהוזכרו לעיל, עשויה להיות השפעה ניכרת על נכונותם של מעסיקים לא-חרדים לקלוט ולשלב עובדים חרדים במרחבי תעסוקה משותפים, וכן לגרום ליחס אמביוולנטי של מעסיקי חרדים ושל עובדים לא-חרדים כלפי עמיתים חרדים ; ( 2 ) זאת ועוד, כיוון שהשונות התרבותית-חברתית של החברה החרדית ביחס לחברה הכללית גלויה ובולטת, הנחנו, ואף איששנו את ההנחה הזאת במחקר זה, כי רבים מהמעסיקים והמנהלים מודעים לכך שמאפיינים חילוניים במקומות עבודה רבים — כמו סגנון לבוש מתירני ; עבודה משותפת וקשרים בין נשים לגברים ; עבודה בימי חג ומועד ; אוכל לא כשר ועוד — יוצרים אתגר ליחסים החברתיים במקום העבודה ( מלחי, 2009 ; סופר-פרומן, 2009 ; 2012 ) . מכאן שהתאמות ושינויים במקומות העבודה הם לעיתים הכרח המציאות בעסקים ובארגונים שבהם נוכחים עובדים חרדים, גם אם הם מיעוט מכלל העובדים . 5 התאמות אלו אמורות לספק לעובדים החרדים סביבת עבודה תומכת ולהביא לשיפור התפוקות והמוטיבציות התעסוקתיות שלהם . עם זאת, התאמות כאלה עלולות גם ליצור מתח בין עובדים חרדים לעובדים שאינם חרדים ; ( 3 ) למקומות עבודה המחייבים מיומנויות וכישורים גבוהים קשה עוד יותר לשלב עובדים חרדים . חסם זה מקורו במערכת החינוך החרדית, שאיננה מקנה לבוגריה מיומנויות תעסוקתיות של המאה ה- 21 ויוצרת חוסרים בהשכלה שקשה להשלימם . 4 מחקר עדכני של מרכז אקורד ( 2020 ) שבחן עמדות הדדיות של שתי האוכלוסיות מלמד כי מרבית החילונים ( % 86 ) חשים כעס כלפי החרדים, ואילו % 85 מהחרדים דיווחו על תחושת איום שהם חשים מצד הציבור החילוני . 5 לפי דיווחי עובדים לא – חרדים במרחבי עבודה משותפים, ב – % 73 ממקומות העבודה נעשו התאמות למיניהן כדי לאפשר העסקת חרדים .
|
|