|
|
עמוד:15
15 תקציר ואלקטרוני ( % 7 ) ; הנדסאים, מהנדסים וטכנאים ( % 15 ) ; מנהלי שירותים בענפי טכנולוגיות המידע ( % 6 ) ; מתקינים ומתקנים בתחומי האלקטרוניקה והתקשורת ( טלקומוניקציה ) ( % 3 ) ; והשאר במקצועות לא טכניים ( כגון מנהלי מכירות, שיווק ופיתוח ) . מניתוח אקונומטרי של פערי השכר בין אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק לאנשים ללא מוגבלות המועסקים בהיי-טק עולה שגם לאחר פיקוח על גורמים רלוונטיים כגון מין, רמת השכלה, שעות עבודה, אשכול חברתי כלכלי ומוצא, שכרם הממוצע של אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק נמוך בכ- % 24 אחוזים משכרם של אנשים ללא מוגבלות . עם זאת, ייתכן שפיקוח על משתני רקע נוספים, כגון משלח היד וציון בבחינה הפסיכומטרית ( לאלו שנבחנו ) , יצמצם את פער השכר הזה . ממדגם של 144 אנשים עם מוגבלות שעבדו בהיי-טק רק כרבע הן נשים — לעומת כשליש בקרב כלל האוכלוסייה . כלומר בעיית ייצוג החסר של נשים בהיי-טק כנראה חריפה יותר בקרב אנשים עם מוגבלות ( אם כי סטיית המדגם לגבי נתון זה גדולה יחסית ) . פער השכר בין גברים לנשים בהיי-טק גבוה יותר מפער השכר בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות המועסקים בהיי- טק . שכרן החודשי הממוצע של נשים עם מוגבלות המועסקות בהיי-טק עומד על כ- 11,500 ש"ח, לעומת כ- 17,000 ש"ח בקרב נשים ללא מוגבלות . אצל הגברים הפער קטן יותר — כ- 21,500 ש"ח בממוצע לגברים עם מוגבלות לעומת 26,600 ש"ח בממוצע לגברים ללא מוגבלות . עם זאת, כשמתמקדים רק בעובדי היי-טק בעלי תעודת בגרות ומעלה פערי השכר מצטמצמים ( בייחוד אצל הגברים ) . הן אצל הנשים הן אצל הגברים נמצא רק פער מזערי וזניח בין מספר שעות העבודה הממוצע של אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק למספר בקרב אנשים ללא מוגבלות המועסקים בהיי-טק — ובשתי הקבוצות נמצאו פערים דומים ( של כ- 4 שעות עבודה ) בין הגברים לנשים . גם בציוני הבחינה הפסיכומטרית לא נמצא פער מהותי בין אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק לאנשים ללא מוגבלות המועסקים בהיי-טק, אך בשתי הקבוצות נמצאו פערים דומים ( של כ- 25 נקודות ) בין ציוני הגברים לציוני הנשים . ממוצע תעודת הבגרות של אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק ( גברים ונשים ) נמוך בכ- 3 נקודות מן הממוצע של אנשים ללא מוגבלות — אך גם כאן טעות המדגם גדולה למדי .
|
|