תקציר

עמוד:14

14 מחקר מדיניות 176 | החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי – טק בישראל על פי צו ההרחבה, חברות פרטיות שמעסיקות יותר ממאה עובדים מחויבות להעסיק לפחות % 3 עובדים עם מוגבלות . כדי לעמוד בדרישות החוק זקוקות חברות אלו למידע על פרקטיקות מוצלחות, להמלצות על עמותות ליווי רלוונטיות ולמומחים בתחום זה . עם זאת, נמצא שחברות רבות אינן יודעות לאן לפנות והיכן למצוא מידע ושירותים . עוד עולה מהראיונות שחברות היי-טק קטנות יותר מתמודדות עם קשיים אחרים ואין להן תמריץ כלכלי ישיר לפעול באופן אקטיבי לגיוס אנשים עם מוגבלות . חברות גדולות לרוב יכולות להשקיע בגיוס אנשים עם מוגבלות תקציבים גדולים יותר ותשומת לב רבה יותר בהשוואה לחברות קטנות ודלות משאבים . ת ו ב נ ו ת מ מ ע ס י ק י ם ב ע נ ף ה ה י י-ט ק ב ר ח ב י ה ע ו ל ם : ת ו כ נ י ו ת ה כ ש ר ה פ נ י ם-א ר ג ו נ י ו ת מהפרק העוסק במקרי בוחן מהעולם עולה שיש צורך בכוח אדם מיומן ותחרותי . צורך זה בא לידי ביטוי בכמה תוכניות ליצירת "היצע" של עובדים מיומנים, למשל בסן דייגו, בחברת Cisco ובחברת SAP ( שתי חברות גדולות שהשקיעו משאבים ביצירת תוכניות הכשרה לעובדים עם מוגבלות ) . אומנם יש קווים משיקים בין צורכי המעסיקים בענף ההיי-טק במקומות שונים בעולם, אבל יש ערך באיסוף מידע מדויק על צורכי תעשיית ההיי-טק המקומית, בחשיפת חששות המעסיקים ובהבחנה בין הצרכים העסקיים של חברות קטנות, בינוניות וגדולות . בכמה מקרים התברר שהמעסיקים לא היו מודעים לשירותים ולהטבות המגיעים להם בבואם להעסיק אנשים עם מוגבלות, אך הם הביעו פתיחות להשתתף בתוכניות התמחויות ומנטורינג למועמדים עם מוגבלות . לבסוף, באותם מקומות בעולם שבהם יש תוכניות הכשרה והשמה מוצלחות הצידוק העסקי והחברתי לקיומן הוא מובהק . צידוק זה הוא שמשכנע מנהלים ובעלי עסקים להיפתח לנושא . מ א פ י י נ י א נ ש י ם ע ם מ ו ג ב ל ו ת ה מ ו ע ס ק י ם ב ה י י-ט ק משלחי היד הנפוצים ביותר שבהם מועסקים אנשים עם מוגבלות בהיי-טק הם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים ( % 37 ) ; מרכיבי מכונות, מרכיבי ציוד חשמלי

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר