|
|
עמוד:13
13 תקציר המועסקים עולה שכאן הפערים בין אנשים ללא מוגבלות לאנשים עם מוגבלות קטנים יותר ( % 9 לעומת % 5 ) . גם לאחר פיקוח על רמת ההשכלה ועל משתני רקע אחרים, כגון גיל, מין ואשכול חברתי-כלכלי של יישוב המגורים, הסיכויים של אנשים ללא מוגבלות להשתלב בהיי-טק גבוהים פי 6 . 2 מאלו של אנשים עם מוגבלות . הגורם העיקרי הוא שיעורי התעסוקה הנמוכים של אנשים עם מוגבלות . הן בקרב אנשים עם מוגבלות הן בקרב האוכלוסייה הכללית סיכוייהם של אקדמאים לעבוד בהיי-טק גבוהים בהרבה מסיכוייהם של אנשים בעלי תעודת בגרות . עם זאת, שיעור גבוה יחסית של אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי-טק אינם בעלי תואר אקדמי, אלא בעלי תעודה על-תיכונית . עוד נמצא שריחוק גאוגרפי ממרכז הארץ מקטין מאוד את הסיכוי לתעסוקה בהיי-טק ( בייחוד בקרב אנשים עם מוגבלות ) ; בדומה, סיכויי ההשתלבות בהיי- טק עולים בעקביות עם העלייה באשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים . מממצאים אלו עולה שחסמים גאוגרפיים וחסמים כלכליים משפיעים יותר על אנשים עם מוגבלות . להסרתם ( או להקטנתם ) יכולה להיות אפוא השפעה חיובית גדולה על שיעורי השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בהיי-טק . מראיונות שנערכו עם אנשים עם מוגבלות שעובדים בהיי-טק עולה שהגורם החשוב ביותר שתרם להעסקתם במשרה הראשונה לאחר סיום לימודיהם היה איש קשר ש"פתח את הדלת" . אותו איש קשר היה ערב להתאמה ולהצלחה של המועמד, תיווך את צורכי המועמד למעסיק ( ולהפך ) והפחית או הפיג את חששות המעסיק . גם בעניין זה הריחוק הגאוגרפי הוא גורם מעכב . ה ת מ ו ד ד ו ת ה מ ע ס י ק י ם ב ה י י-ט ק מראיונות שנערכו עם מעסיקים בהיי-טק עלה כי רבים מהם אינם יודעים היכן למצוא מידע ושירותים בנושאים כמו השמה, הנגשה והתאמה של תהליך המיון למועמדים עם מוגבלות . למרות רצונן הטוב של מנהלות הגיוס ומשאבי האנוש בחברות היי-טק, כולן ציינו שהן אינן יודעות לאן לפנות כדי למצוא מועמדים עם מוגבלות שיתאימו לדרישות התפקיד . עוד עלה מן הראיונות שמנהלי צוותים רבים חוששים להתמודד עם העסקת עובד עם מוגבלות ומעדיפים להימנע ממקרים שבהם ייאלצו לפטר עובד או עובדת עם מוגבלות .
|
|