תקציר

עמוד:12

12 מחקר מדיניות 176 | החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי – טק בישראל כיוון שאי-זכאות לתעודת בגרות מקטינה מאוד את הסיכוי להתקבל ללימודים אקדמיים, שיעור האקדמאים בקרב אנשים עם מוגבלות נמוך פי 75 . 2 מן השיעור בקרב אנשים ללא מוגבלות ( % 13 לעומת % 36 ) . לתוצאה זו תורמת העובדה שגם בקרב מי שזכאים לתעודת בגרות שיעור הנרשמים לתואר אקדמי נמוך יותר בקרב אנשים עם מוגבלות ( % 66 לעומת % 79 במגזר הכללי ) . גם שיעור מסיימי התארים במקצועות ההיי-טק בקרב סטודנטים עם מוגבלות נמוך במידה ניכרת מן השיעור בקרב סטודנטים ללא מוגבלות . רק % 51 מהסטודנטים עם מוגבלות שנרשמים למקצועות שרלוונטיים להיי-טק מסיימים תואר במקצוע כזה ( לעומת % 68 במגזר הכללי ) ; השאר נושרים או מחליפים תחום לימודים במהלך התואר . בקרב גברים עם מוגבלות בני 24 - 50 רק % 17 למדו או לומדים לתואר אקדמי, לעומת כ- % 28 בקרב נשים עם מוגבלות . כמו בחברה הכללית, גם בקרב אנשים עם מוגבלות שיעור הסטודנטיות הפונות למקצועות ההיי-טק נמוך מאוד ( % 7 . 5 בלבד ) . שיעורי ההשתלבות האבסולוטיים של סטודנטיות ( עם וללא מוגבלות ) במקצועות ההיי-טק עודם נמוכים מאוד, ובקרב נשים משתי הקבוצות יש אפוא פוטנציאל להגדלה ניכרת של שיעור המשתלבים בהיי-טק . בהכללה, נראה שצווארי הבקבוק העיקריים לסטודנטים עם מוגבלות הם שיעורי הנשירה הגבוהים יחסית לצד עזיבת מסלולי ההיי-טק והחלפתם בתחום לימודים במהלך התואר . יש לציין שאפילו בקרב אנשים עם מוגבלות המסיימים תואר אקדמי שיעורי התעסוקה נמוכים במידה ניכרת משיעורי התעסוקה בקרב אקדמאים ללא מוגבלות ( % 61 לעומת % 82 ) . גם עבור אנשים עם מוגבלות שעברו את משוכת השלמת ההשכלה תהליך חיפוש העבודה רוויי חסמים וקשיים : סטיגמות ודעות קדומות בקרב מנהלים, חוסר מודעות של חברות מגייסות לתהליכי גיוס מותאמים ומונגשים, הידע והניסיון של אנשים עם מוגבלות דל יותר משל מועמדים מהאוכלוסייה הכללית, ועוד . ה ש ת ל ב ו ת ב ה י י-ט ק שיעור השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק נמוך פי 4 . 3 מהשיעור בקרב האוכלוסייה הכללית ( % 93 . 1 לעומת % 51 . 6 ) . פער זה נובע בין היתר משיעור התעסוקה הנמוך של אנשים עם מוגבלות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ( % 39 לעומת % 73 ) . מבחינה של שיעור העובדים בהיי-טק בקרב

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר