|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 176 | החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי – טק בישראל מעסיקים בהיי-טק ובעלי תפקידים בארגונים המסייעים בהשמת אנשים עם מוגבלות . ראיונות אלו נועדו לסייע לנו להבין את המציאות היום-יומית בשטח ואת הצרכים והרצונות של כלל השחקנים במערכת . למחקר שלושה פרקים . פרק 1 יסקור את ספרות המחקר העולמית ויערוך השוואה בין הגישות הציבוריות והפרטיות הנהוגות בעולם לשילוב אנשים עם מוגבלות בהיי-טק . פרק 2 יסכם תובנות עיקריות מראיונות עם כ- 30 בעלי עניין : אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי-טק ; מעסיקים, מנהלות משאבי אנוש ומגייסות בהיי-טק ; נציגים של עמותות, מיזמים חברתיים או חברות השמה לאנשים עם מוגבלות בהיי-טק . פרק 3 יציג ניתוח כמותי של פוטנציאל ההשתלבות ואת החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות לקבל משרות בהיי- טק . ניתוח זה התאפשר בזכות מסד נתונים ייחודי המצליב נתונים על מוגבלות מסקרי כוח אדם של הלמ"ס עם קבצים מינהליים המכילים מידע על מאפייני הרקע של אנשים עם מוגבלות ( השכלה, שכר, מקום מגורים, מוצא וכדומה ) . ממצאי המחקר ישרתו הן את המגזר העסקי הן את קובעי המדיניות . מיפוי החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות להשתלב בענפי ההיי-טק ישמש בסיס להמלצות מעשיות בדבר השינויים וההתאמות שיש לעשות כדי לאפשר קליטה מיטבית של האוכלוסייה הזאת בענף . יישום ההמלצות יוכל לתרום לגיוון בענפי ההיי-טק, הסובלים ממחסור בעובדים מיומנים, ובתוך כך להגדיל את התוצר ופריון העבודה ; ואנשים עם מוגבלות יצאו נשכרים מבחינה כלכלית משילובם בענפים אלו . ממצאים עיקריים צ ו ו א ר י ה ב ק ב ו ק ב ר כ י ש ת ה ש כ ל ה שיעורי התעסוקה הנמוכים של אנשים עם מוגבלות הם סוגיה רחבה שיש לה נגיעה לגורמים חברתיים וגאוגרפיים, וכן לתהליכים של רכישת השכלה . כל אלו משפיעים גם על שיעור ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בתעשיית ההיי- טק . המעסיקים בתעשייה זו בוחרים את המצטיינים שבמצטיינים, ולמועמדים המתמודדים עם מוגבלות צריך להיות אפוא יתרון על מועמדים אחרים, למשל להיות בוגרים של מוסד לימודים יוקרתי או בעלי ניסיון בתפקיד .
|
|