|
|
עמוד:11
מול החתירה של איראן להשגת יכולת גרעין צבאית — לגבש מדיניות לקראת ההידברות הצפויה בין ממשל ביידן והקהילה הבינלאומית לבין איראן, ולהגדיר את האינטרסים של ישראל שיש להגן עליהם במסגרת הסכם גרעין חדש . בה בעת, יש לחדש ולחזק אופציה התקפית אמינה מול איראן . מול ההתבססות האיראנית בסוריה ופרויקט דיוק הטילים של חזבאללה – להמשיך לפעול במסגרת המערכה שבין המלחמות ( מב"ם ) , תוך התאמה של השיטות, הזירות וקצב הפעולות . יש לבחון את העיתוי הנכון לפעול נגד פרויקט הדיוק בלבנון, בהתחשב בכך שהפעולה עלולה להוביל להסלמה נרחבת . להיערך לאפשרות של מלחמה רב-זירתית — "מלחמת הצפון" — כאיום ייחוס עיקרי, ובין היתר לסגור פערי ציפיות בקרב הציבור לגבי מאפייניה ותוצאותיה האפשריות . בה בעת, יש ליזום מאמץ מדיני וביטחוני למניעת המלחמה ולמצות חלופות אחרות לקידום יעדיה הביטחוניים של ישראל בזירה זו . להסתגל במהירות לממשל החדש בארצות הברית ולאמץ מולו גישה שאינה לעומתית, תוך התחשבות באינטרסים וברגישויות האמריקאיים ; יש להידבר עם ממשל ביידן במטרה לצמצם אי-הסכמות אפשריות ולמצות אינטרסים משותפים ( בדגש על האתגרים שמציבים איראן וחזבאללה, יחסי ישראל עם סין והסוגיה הפלסטינית ) . לפתח את היחסים עם סין בתיאום הדוק עם ארצות הברית, להרחיב את בסיס המומחיות בישראל בנושא סין ולשפר את ניהול הסיכונים מולה ; יש לשמר את ערוצי התיאום האסטרטגי עם רוסיה ; להדק את היחסים עם אירופה ; בקשר ליהדות העולם – יש לחזק את היחסים עם הקהילות היהודיות, עקב המשבר העמוק הפוקד אותן בעת הנוכחית . לפעול להרחבת מגמת הנורמליזציה עם המדינות הערביות הסוניות ; יש לפעול לשילוב מצרים, ירדן ( תוך שיקום היחסים עימה ) והרשות הפלסטינית בשיתופי הפעולה המזרח-תיכוניים, וכן להעלות את דרג היחסים עם טורקיה ולנסות להפשיר את היחסים עימה . לחזק את הרשות הפלסטינית ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי ולהציב יעד של "הסדרי מעבר" שיעצבו היפרדות מדינית, טריטוריאלית ודמוגרפית, וכך ייצרו תנאים למציאות של שתי מדינות ( מתווה INSS ) . לסמן את חמאס ככתובת אחראית זמנית ברצועת עזה ולהשיג הפסקת אש ממושכת עימו, תמורת שיפור מצב האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות, ותוך מאמץ לבלום את התעצמותו הצבאית . במקרה של עימות יש למקד את המהלך הצה"לי בפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של הארגון . לתת עדיפות גבוהה ולקדם ניהול מקצועי ומבוזר של משבר הקורונה בישראל על היבטיו השונים — הבריאותי- כלכלי-חברתי ; להעניק עדיפות לסעיפים האזרחיים בתקציב . לסכם ולתקצב תוכנית רב-שנתית ( תר"ש ) לצה"ל ולהתאימה למגבלות התקציביות המתחייבות מההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה ; לממש את תוכנית ההתעצמות במטבע חוץ במסגרת הסיוע האמריקאי ; להקפיד על הרחקת צה"ל ומערכת הביטחון כולה מהמאבק הפוליטי בישראל . לחזק את היתרון היחסי של ישראל בתחום הסייבר וטכנולוגיות הבינה המלאכותית ; לקדם את תשתית התקשורת המתקדמת ברחבי הארץ, בדגש על חיבור הפריפריה למרכז . יש להוביל מאמץ לאומי מרוכז להתאוששות כלכלית וחברתית תוך קירוב בין מגזרים וצמצום פערים, ותוך מיסוד מנגנון ודפוסי פעולה להתמודדות גם עם משברים מורכבים שאינם ביטחוניים גרידא . 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 לפירוט - ראו סיכום ראש המכון אלוף ( מיל . ) עמוס ידלין, עמ' 69 ההמלצות העיקריות | 11 ההמלצות העיקריות
|
|