|
|
עמוד:10
הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – 2021 10 הסביבה האופרטיבית : ימי קרב שעלולים להסלים למלחמה לא רצויה ההרתעה הישראלית מפני עימות רחב ומלחמה — תקפה . אויביה מודעים לכוחה וכולם עסוקים בבעיותיהם הפנימיות, ובכללן השלכותיה של מגפת הקורונה . משחקי מלחמה שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בסוף שנת 2019 ובתחילת שנת 2020 , עוד לפני משבר הקורונה, הובילו להערכה כי כל השחקנים בזירה הצפונית שואפים להימנע מהסלמה . שנת 2020 המחישה שכל גורמי הכוח המשמעותיים בזירה אינם מעוניינים בהסלמה, וזו אכן לא התרחשה . ניסיון השנים האחרונות לימד שכך הוא גם המצב מול גורמי הכוח ברצועת עזה . אומנם בישראל, כמו גם בשורות חמאס וחזבאללה, שוררת מודעות לסכנה הגלומה בדינמיקת הסלמה העלולה להתפתח, אך הצדדים מעריכים כנראה שניתן יהיה לקטוע אותה לאחר מספר ימי קרב, בדומה לעימותים קצרי ימים שנרשמו בשנים האחרונות בזירת עזה . ואולם תרחיש מעין זה עלול להתבדות, בעיקר בזירה הצפונית, אם יהיו קורבנות בנפש באחד מהצדדים או בשניהם . או אז ייתכן שתגובה ותגובת-נגד יסלימו, יובילו לעימות נרחב ואף למלחמה שכל הצדדים אינם מעוניינים בה . מלחמה כזאת יכולה להתרחש מול הציר האיראני-שיעי הכולל את חזבאללה בלבנון, שלוחים איראניים בסוריה ובעיראק, ואולי גם מול איראן עצמה . זאת ועוד, ההסלמה עלולה לגלוש לזירות נוספות, בפרט לעימות עם גורמי הכוח ברצועת עזה . צה״ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות — ביבשה, באוויר ובים — ויגרום נזק נרחב ביותר לצדדים שמנגד, אך יתקשה להגיע למצב של הכרעה ברורה וחד-משמעית . במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע לעורף, שחלקם מדויקים וחלקם אף יחדרו את מערכות ההגנה האווירית ; עם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים על העורף ; עם חדירת כוחות קרקעיים לשטח ישראל בהיקף של אלפי לוחמים ; ועם מתקפות סייבר ותודעה, שתכליתן ערעור כושר העמידה של הציבור הישראלי ואמונו בהנהגה המדינית והצבאית . רכיביו ההתקפיים של צה״ל ייתקלו במערכות הגנה אווירית וימית משתכללות ובמערכי הגנה קרקעיים מורכבים, הכוללים שימוש בתווך תת-קרקעי ובטילים מתקדמים נגד טנקים . נכון לסכם ולתקצב תוכנית רב-שנתית לצה״ל ולהתאימה למגבלות התקציביות המתחייבות מההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, ליישם את תוכנית ההתעצמות במט״ח במסגרת הסיוע האמריקאי, וכן להקפיד על הרחקת צה״ל ומערכת הביטחון מהמאבק הפוליטי בישראל . מבנה ההערכה שבעת הפרקים הבאים של ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמים את הערכות חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי ( INSS ) בדבר מצבה של ישראל בסוף שנת 2020 ואתגרי הביטחון הלאומי הניצבים בפניה בשנה הקרובה . הם עוסקים בזירה הבינלאומית, במערכת הישראלית, בזירה האזורית, באיראן, בזירה הצפונית, במערכת הפלסטינית ובסביבה האופרטיבית . השנה כוללת ההערכה גם את תמצית ״מדד הביטחון הלאומי״, שהוא מחקר מתמשך וארוך טווח המתנהל במכון במטרה לבחון את דעת הקהל בישראל ומגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי, וכן סקר שהועבר בין חוקרי המכון לגבי ״מדרג האיומים וההזדמנויות״ . המסמך כולל גם פרקים קצרים נוספים העוסקים בהשפעות הטכנולוגיה ( בדגש על בינה מלאכותית ) , תופעות הפוסט-אמת והפייק ניוז, ממד הסייבר והאקלים על הביטחון הלאומי . פרק קצר נוסף מנתח מספר תרחישים לגבי האופן שבו ייראו העולם והמזרח התיכון בשנים שאחרי משבר הקורונה . את ההערכה חותם פרק מאת ראש המכון האלוף ( מיל׳ ) עמוס ידלין, המסכם אותה ומפרט את ההמלצות למדיניות הישראלית לשנת 2021 .
|
|