|
|
עמוד:7
7 תמצית ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 : שנת החיסוןס אתגרים פנימיים וחיצוניים לביטחון הלאומי איראן : בתקופת שפל, אך עודנה האיום העיקרי על בטחון ישראל איראן ממשיכה להציב את האיום החמור ביותר על ביטחון ישראל, הן בקידום תוכנית הגרעין שלה והן בפעילותה האזורית . זאת אף שהיא נמצאת בשפל מהחמורים שידע המשטר הנוכחי, הנובע משילוב של היקף נרחב של מגפת הקורונה ; המצב הכלכלי הקשה בשל הסנקציות האמריקאיות שממשל טראמפ המשיך להטיל לאורך השנה ; ירידת מחירי הנפט ; כישלון הניסיונות לקבל סיוע מהמוסדות הבינלאומיים ; וחוסר אמון גובר של הציבור במשטר שבא לביטוי בהפגנות סביב ההפלה בשוגג של המטוס בינואר 2020 . המכות שספג המשטר האיראני השנה כוללות חבלה במתקן הצנטריפוגות המתקדמות בנתנז וההתנקשות בקאסם סולימאני בתחילת השנה ובמוחסן פח׳ריזאדה בסופה — מובילי האסטרטגיה האזורית והגרעינית האיראנית, בהתאמה . על אלו נוספו הסכמי הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל, המייצגים בראיית טהראן ציר חדש ומאיים במזרח התיכון . התפתחויות אלו הובילו להתחזקות הגורמים השמרניים במערכת הפוליטית ובראשם משמרות המהפכה, הממשיכים להעמיק את מעורבותם בניהול ענייני המדינה והכלכלה תוך ניצול חולשת הממשלה . סביר להניח שהתחזקות זאת ומאמציו של המנהיג העליון עלי ח׳אמנהאי ( בן ה- 81 ) להבטיח את שליטת השמרנים לקראת ירידתו מהבמה הפוליטית יבואו לביטוי גם בבחירות לנשיאות איראן, שייערכו ביוני 2021 . למרות מצבה הקשה, איראן ממשיכה לנסות לקדם את האינטרסים האזוריים שלה באמצעות שלוחיה, תוך בניית תשתיות צבאיות, פוליטיות, כלכליות וחברתיות, שיבטיחו את השפעתה לטווח ארוך . חלק מתשתיות אלו מכוונות ישירות נגד ישראל . עם זאת, הולכים וגוברים הקשיים שאיראן ניצבת בפניהם בסנכרון ובתיאום בין זירות ההשפעה שלה — עיראק, סוריה ולבנון — המתמודדות אף הן עם משברים פנימיים : בסוריה, הנשיא אסד מתקשה להשיב את שליטתו ברחבי המדינה ולחדש את תפקודה ; בלבנון מתעצמים האתגרים שבפני חזבאללה עקב קריסתה הפנימית של המדינה והתרחבות הלחץ הביתי והבינלאומי עליו ; ובעיראק נוצר פוטנציאל לשינוי במאזן הכוחות הפנימיים, בכיוון העלול לאתגר את אחיזתה של איראן שם . במקביל, איראן ממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה תוך חריגה מההסכם משנת 2015 והפרה של תנאיו . על פי הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ( סבא״א ) מספטמבר 2020 , איראן צברה כבר למעלה מ- 5 . 2 טונות של אורניום בשיעור העשרה של 5 . 4 אחוזים ומאיימת, באמצעות חוק שקיבל הפרלמנט, שבכוונתה להעשיר גם לרמה גבוהה יותר של 20 אחוזים ( צעד שהאיראנים הודיעו על מימושו ב - 4 בינואר 2021 , שיוביל לרמת ההעשרה שמומשה לפני חתימת הסכם הגרעין ) ; היא מפעילה כאלף צנטריפוגות במתקן בפורדו והעבירה את מתקן הצנטריפוגות שנפגע בנתנז לאתר תת-קרקעי, במטרה לחדש את ההתקדמות בתחום זה ולקיימה באופן מוגן . המשמעות העיקרית של מכלול הצעדים האלו היא צמצום זמן ההגעה ליכולת גרעין צבאית, אם איראן תחליט על כך, והקשחת היכולת הזו מפני תקיפה חיצונית . השלכותיה של הפגיעה במוחסן פח׳ריזאדה על תוכנית הגרעין של איראן טרם התבררו . בתחום הגרעין, איראן מתמרנת שנים רבות בין המותר לאסור, בין המוסתר למאותר ובין האפשרי לבלתי אפשרי . פח׳ריזאדה היה אמור לשמר את ״תוכנית הנשק״ לאחר הקפאתה בשנת 2003 — לוודא שהידע לא נמחק והכשירות נותרת בתוקף . כמוביל ארגון צללים ממודר, הידע שלו היה ייחודי וסביר להניח שהוא זה שאמור היה להוביל את המאמץ המשולב במקרה של ״פריצה״ או ״זחילה״ איראנית לייצור נשק גרעיני . לפיכך, נראה שההתנקשות מהווה מכה קשה לאיראן ולתוכנית הגרעין שלה . מצד שני, פועלו הכולל ארוך השנים לא הוכתר כהצלחה . לכן קיים חשש כי יקום לו מחליף מוכשר, שיצליח להתמודד אף היטב ממנו עם הכוחות הפועלים נגד התוכנית האיראנית . בחירת ביידן היא ללא ספק התפתחות חיובית בראיית איראן, בעיקר בשל עזיבת טראמפ את הבית הלבן ונטייתו של ביידן לחזור להסכם הגרעין . במערכת הפוליטית האיראנית כבר מתנהל ויכוח בעניין החזרה להסכם משנת 2015 והתמורות שאיראן תדרוש כדי לחדשו . נראה שתנאים אלו כוללים מבחינת איראן : הסרה מוחלטת של הסנקציות שהוטלו על ידי ממשל טראמפ ; אימוץ כל פרטי ההסכם, ללא שינויים ; ודרישה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה בשנים האחרונות . הן בארצות הברית והן באיראן מתלבטים בשאלות העיתוי לחידוש המשא ומתן והאם נכון לחדשו לפני הבחירות באיראן, ביוני 2021 . חוסר היכולת להתמודד עם תקיפות ישראליות על מטרות איראניות בסוריה הוביל את איראן לפנות לזירת הסייבר — ניסיונות לפגוע ברשת המים בישראל וכן במערכת הבנקאות ובארגונים אזרחיים ישראליים נוספים . תקיפות אלו מסמנות את המגזר האזרחי בישראל כנקודת תורפה המחייבת טיפול . ישראל צריכה להמשיך לראות בהשלמת תוכנית הגרעין הצבאית של איראן את האיום החיצוני העיקרי על ביטחונה, ובפעילות האיראנית האזורית — אתגר המחייב התמודדות ומענה רציף . במסגרת זו, על ישראל לגבש מדיניות להידברות הצפויה בין ממשל ביידן והקהילה הבינלאומית לבין איראן ולהגדיר את האינטרסים החיוניים של ישראל בהקשר לחידוש ההסכם או להסכם חדש . חשוב שישראל תנהל את השיח באופן דיסקרטי ותימנע מעימות פומבי עם הממשל, שאינו לצד ההיערכות לתגובה איראנית אפשרית, נכון שישראל תמשיך להפגי ן נח ישו ת לפעול נג ד התעצמות הציר האיראני-שיעי, ההתבססות האיראנית ופרויקט הדיוק
|
|