מבוא ותמצית

עמוד:13

מבוא ותמוית 13 כזה — הוא בוצע באופן חלקי ביותר והופסק לאחר זמן קצר . עם זאת, בחינה רטרוספקטיבית של מלחמת לבנון השנייה מצביעה גם על הישגיה הקשורים לאופן הפעלת הכוח הצבאי ולעדיפות שניתנה לכוח האווירי . בפרק השמיני נידונות השנים שאחרי מלחמת לבנון השנייה, התקופה שראשיתה בתקיפת הכור הגרעיני בסוריה בשנת 2007 וסיומה בחודשים האחרונים של שנת 2021 . לצד העיסוק בבניין הכוח נגד איראן, נהפך חיל האוויר בשנים אלו לגורם המרכזי בשני דפוסי פעולה עיקריים שאימצה ישראל בהפעלת הכוח : האחד הוא מבצעי ׳הרתעה׳ נגד תנועת חמאס ברצועת עזה, שנועדו להשיג תקופות ארוכות של שקט בגזרה והופעל בהם בעיקר חיל האוויר ( ׳עופרת יצוקה׳ — ,2008 ׳עמוד ענן׳ — ,2012 ׳צוק איתן׳ — ,2014 ו׳שומר החומות׳ — 2021 ) ; והשני הוא מערכה אינטנסיבית שבמסגרתה התנהלה מאז שנת 2013 פעילות מבצעית מתמשכת שכללה מאות רבות של תקיפות אוויריות נגד שורה של מטרות בשטח סוריה ובזירות נוספות ( המערכה שבין המלחמות — המב״ם ) . פעילות זו מכוונת בעיקר נגד העברה של אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה, ומאז שנת 2018 גם נגד מאמצי ההתבססות האיראניים בסוריה . בשנים אלו גם ניתן ביטוי למקומו המיוחד של הכוח האווירי במסמכים רשמיים — אסטרטגיית צה״ל שפרסם הרמטכ״ל גדי איזנקוט ( ,2015 2018 ) ו׳תפיסת ההפעלה לניצחון׳ שמוביל הרמטכ״ל אביב כוכבי ( 2020 ) . בפרק התשיעי מסוכמים הלקחים משבעה עשורים של הפעלה אינטנסיבית של הכוח האווירי, ובמבט אל העתיד נשאלת השאלה אם יוכל הכוח האווירי של ישראל להתמודד עם האתגרים הצפויים לו בשנים הבאות . שורה של התפתחויות מובילה לכך שבשנים הקרובות הכוח האווירי של ישראל עלול להתמודד עם שני אתגרים חשובים, מן הגדולים שהתמודד עימם עד כה : האחד הוא עימות אפשרי עם איראן בהקשר מאמציה בתחום הגרעין ופעילותה האזורית, שיאתגר את יכולת הפעולה של מערך מטוסי הקרב בשל המרחק בין ישראל לאיראן ; והשני הוא עימות רחב היקף בזירה הצפונית במתכונת של ׳מלחמת לבנון השלישית׳ או ׳מלחמת הצפון הראשונה׳, ובו יתקפו את ישראל מספר רב של טילים, של רקטות ושל כטב״מים ( חלקם בעלי יכולת פגיעה מדויקת ) . הציבור הישראלי מבין כי במלחמה יהיו נפגעים בקרב החיילים ובעורף האזרחי . בעשורים האחרונים הוא גם חווה תקיפות של טילים ורקטות על העורף, אבל ספק אם הוא ערוך מבחינה תודעתית למציאות של הרס מתמשך בערים הראשיות, דוגמת זה הצפוי במלחמה כזאת . הרס כזה יכול להתממש גם אם חיל האוויר יצטיין בכל משימותיו, ההגנתיות וההתקפיות, והוא עלול להשפיע על הדימוי של תוצאות המלחמה, גם אם סביר שלאויב ייגרם נזק חמור מאוד, גדול הרבה יותר מזה שייגרם לישראל . מבצע ׳שומר החומות׳ במאי 2021 סיפק בעניין זה תמרור אזהרה חשוב המחייב מחשבה עמוקה על דמותה של המלחמה הבאה, על תפיסת המלחמה של ישראל ועל ציפיות הציבור . בנספח לספר מתואר בהקשר זה ויכוח על יכולותיו של חיל האוויר ועל מגבלותיו שהתנהל במחצית שנת 2020 בין שלושה אלופים במילואים : יצחק בריק, אחד ממבקריה הגדולים ביותר של העדיפות שנותנת הצמרת המדינית והצבאית של ישראל לחיל האוויר, ועמוס ידלין ורן גורן, לשעבר אנשי חיל האוויר, שיצאו להגנתה של העדיפות הזאת . המושגים ׳הכרעה׳ ו׳ניצחון׳ מופיעים לאורכו של הספר, ופרשנותם מחייבת הבהרה . הבעיה בהגדרת המושגים הללו מוכרת, כפי שתיארה לאחרונה נכון אור ברק ( 2021 ) . ברק קוראת לזנוח את המושג ׳הכרעה׳ ולאפשר למושג ׳ניצחון׳ לבטא גם את התוצאה הצבאית של העימות, כמו בתפיסתו של קלאוזביץ . עם זאת,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא