מבוא ותמצית

עמוד:9

מבוא ותמוית 9 אויביה, על האופן שבו נבנה הכוח הצבאי שלהם ועל נכונותם להפעיל את כוחם זה . השפעה זו מתבטאת בשני היבטים עיקריים : האחד הוא הדגש המתמשך שנתנו ( ועדיין נותנים ) אויביה של ישראל לתפיסות הגנתיות, להצטיידות במערכות הגנה ומיגון ולבניית מערכים הגנתיים ; והשני הוא הפנייה של אותם אויבים לפתרונות התקפיים יצירתיים, הן בתחום אמצעי הלחימה והן בתחום תפיסות הלחימה, כדי להתמודד עם העליונות האווירית של ישראל . מבט רטרוספקטיבי על חיל האוויר חושף גם את מגבלותיו של השימוש בכוח אווירי, את רגישותו לצורות הפעלה שגויות, את תלותו העצומה במודיעין ואת פערי הציפיות החוזרים ונשנים בנוגע ליכולותיו . לחיל האוויר היו גם כישלונות גדולים, והוא נקלע לאורך השנים לקשיים ולמשברים קשים : הפגיעה בעליונות האווירית עקב הופעתן של סוללות טק״א ( טילי קרקע-אוויר ) ; תאונות קשות באימונים ובמבצעים ; פרשיית שחיתות גדולה ; התרחקות האיומים למעגלים רחוקים, על גבול הטווח היעיל של כלי הטיס ; ובעשורים האחרונים — שינויים במאפייני העימותים, העברתם למרחב אורבני צפוף וכניסתם לזירה בהיקף נרחב מאוד של טילי קרקע-קרקע ( טק״ק ) ושל רקטות שערערו את היכולת להגן על העורף הישראלי . חיל האוויר הצליח בדרך כלל להתאושש מן הכישלונות ומן המשברים ולהפגין יכולות למידה, הסתגלות והשתנות שאפשרו לו לפתור בעיות מבצעיות, להתאים עצמו לזירות פעולה חדשות ולפתח יכולות ותפיסות ייחודיות . עם זאת, בחלק מן המקרים הפתרונות היו טקטיים והתקשו להתמודד עם שינויים מערכתיים ואסטרטגיים שיזמו אויביה של ישראל . ואכן, יכולתם של האויבים למצוא פתרונות יצירתיים ומגוונים לשימוש בכוח האווירי היא מאפיין מובהק גם של המקרה הישראלי . מסיבה זו, וכפי שעולה מניתוח שבעת העשורים, המושג ׳עליונות׳ הוא מושג יחסי וזמני המחייב מחשבה עמוקה בנוגע לעתיד . בעשורים האחרונים התפתח ׳דור אויבים חדש׳ שתפיסת ההפעלה שלו מאתגרת מאוד את יכולותיו של הכוח האווירי ואת תפיסת המלחמה הכוללת של ישראל . להתפתחות זו יש גם השלכות על העליונות האווירית . בפברואר ,2018 לראשונה זה עשרות שנים, הופל מטוס קרב ישראלי ( ׳סופה׳, F - 16 I ) באמצעות טיל קרקע-אוויר סורי במהלך תקיפה של מטרות איראניות בסוריה במסגרת המערכה שבין המלחמות . זה היה אירוע בודד, והמטוס הופל באמצעות מערכת נשק מיושנת בשטח ישראל . עם זאת, הוא המחיש שבשנים האחרונות גוברים האיומים על העליונות האווירית ארוכת השנים של חיל האוויר בזירה הצפונית, עקב השילוב בין הנוכחות הרוסית בזירה לתפוצתן של מערכות הגנה אווירית מתקדמות ולשינויים במאפייני הפעולה של האויב ( עין דר, 2020 ) . מספרן הקטן של מערכות הנשק העיקריות, מחירן הגבוה ופגיעותן הרבה יחייבו את הכוח האווירי להשקיע מאמץ הולך וגובר כדי לשמור על שרידות מרכיביו באוויר, על הקרקע ובתווך האלקטרומגנטי . על חיל האוויר נכתבו לאורך השנים לא מעט ספרים . טייסים כמו יפתח ספקטור ( 1991 ) , רן רונן ( פקר ) ( ,2002 2013 ) , דני שפירא ( 1994 ) , יואש צידון-צ׳אטו ( 1995 ) , עמוס עמיר ( 2000 ) , גיורא פורמן ( 2004 ) , גיורא רום ( 2008 ) , יובל אפרת ( 2016 ) , גיורא אבן-אפשטיין ( 2017 ) כתבו בהרחבה על חוויות הטיסה הקרבית שלהם במבצעים ובמלחמות, ושני ספרים נוספים הם אוספים של חוויות טיסה כאלו ( כהן ולביא, 1990 ; הלפרין ולפידות, 1987 ) . ארבעה ממפקדי חיל האוויר לשעבר — עזר ויצמן, בני פלד, דני חלוץ ואליעזר שקדי — כתבו בעצמם ספרים ( ויצמן וגולדשטיין, 1975 ; פלד, 2004 ; חלוץ, 2010 ; שקדי, 2021 ) , וספר נוסף נכתב על מוטי הוד ( כפיר ודור, 2019 ) . זאב שיף כתב ספר על חיל האוויר בסדרה ׳צה״ל בחילו׳ ( 1981 ) , וגם אהוד יונאי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא