מבוא ותמצית

עמוד:8

מיליו-ות אווירית למהלומה רבנממלית 8 ללחימה בממד האווירי ( מטוסי קרב, מטוסי תובלה, מסוקי סער וקרב, כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות הגנה אווירית והגורמים המסייעים — מודיעין, שליטה, תחזוקה ) והן על העוצמה שהם מפיקים ומפעילים . העדיפות הברורה כל כך שניתנת לכוח האווירי בעשורים האחרונים אינה תופעה ישראלית ייחודית, אך מבט השוואתי מלמד שהמקרה הישראלי הוא קיצוני במיוחד . הסיפור של חיל האוויר הישראלי הוא אפוא גם מקרה מבחן מרתק שיכול לספק תשתית מועילה לדיון הכללי יותר על מאפייניו, על יכולותיו ועל מגבלותיו של כוח אווירי . העדיפות לכוח האווירי בתפיסת המלחמה הכוללת של ישראל התפתחה בהדרגה לאורך השנים, והיא תוצאה של שינויים חברתיים ופוליטיים, של התפתחויות טכנולוגיות ושל תמורות במאפייני המלחמה ובאופי האויבים שעימם מתמודדת ישראל . אבל את שורשיה אפשר לזהות כבר במעמד הייחודי שנתנו לחיל האוויר האבות המייסדים של תפיסת הביטחון הישראלית . הצמרת המדינית של ישראל זיהתה כבר בראשית הדרך את יכולותיו הייחודיות של הכוח האווירי ואת חשיבותו, התמידה בעדיפות שהעניקה לו והקצתה לבניינו משאבים רבים לאורך כל התקופה . בעזרת הדרג הצבאי הבכיר, ובעיקר בעזרת מפקדי חיל האוויר, היא גם ידעה לעשות בכוח האווירי שימוש יעיל בניסיון ( בדרך כלל מוצלח ) להתמודד עם בעיות אסטרטגיות, שחלקן היו עתירות סיכונים ומורכבות . הביטוי ׳צבא זר אך ידידותי׳ מיוחס לרמטכ״ל רפאל איתן ומשקף את היחס המורכב של אנשי היבשה לחיל האוויר . ואכן הדרג הצבאי הבכיר גילה לעיתים ספקנות רבה בנוגע ליכולותיו של הכוח האווירי, אך גם הוא התגייס בדרך כלל לבניין כוחו, ראה בו מרכיב חשוב בסל היכולות הצבאיות וידע לעשות בו שימוש הן במלחמות והן במבצעים ייחודיים בין המלחמות . הנטייה להפעיל את הכוח האווירי במבצעים שבין המלחמות היא אחד מן המאפיינים המובהקים ביותר העולים מן ההתבוננות במקרה הישראלי מאז שנות ה- 60 ( לאחר עשור של הימנעות מהפעלתו עקב החשש מהסלמה ) . נטייה זו באה לידי ביטוי בעשורים שאחר כך במשימות תקיפה ייחודיות, דוגמת תקיפת הכורים בעיראק ( 1981 ) ובסוריה ( 2007 ) , במבצעי יירוט, שחלקם נועדו לעיצוב כללי משחק ולאיתותים מסוגים שונים, ובמבצעי חילוץ ארוכי טווח, דוגמת מבצע ׳יונתן׳ ( 1976 ) והמבצעים להעלאת יהודי אתיופיה . הפעלת הכוח האווירי בדרך זו הניחה גם את הבסיס התפיסתי לשימוש האינטנסיבי בכוח האווירי במערכה שבין המלחמות המתנהלת מאז שנת 2013 . לשימוש המוצלח בדרך כלל בכוח האווירי בין המלחמות הייתה גם השפעה רבה על השינוי במקומו של הכוח האווירי בתפיסת המלחמה הכוללת של ישראל . למבנה הכוח הצבאי של ישראל ולפרקטיקה הייחודית שהתפתחה בעניינו של חיל האוויר היה תפקיד חשוב בעיצוב השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה . המודל הישראלי מגדיר את כפיפותו של מפקד חיל האוויר לרמטכ״ל ולאסטרטגיה הצבאית הכוללת של צה״ל, אך גם מקנה לו עצמאות רבה, גישה ישירה לדרג המדיני והשפעה אישית גדולה . גורמים חשובים נוספים שעיצבו את השימוש בכוח האווירי היו התרבות המבצעית המקצועית שהתפתחה בחיל האוויר עצמו, ובעיקר — החיכוך האינטנסיבי השוטף עם האויב במבצעים ובמלחמות . חוקרים אחדים עסקו בשאלת ההשפעה של הכוח האווירי על ההיסטוריה בהקשר הגלובלי ( Boyne, Higham & Parillo, 2013 ; 2003 ) . המקרה הישראלי ממחיש באופן הברור ביותר שחיל האוויר פועל ברמה הטקטית אבל ההשפעה שלו היא אסטרטגית . מלבד ההשפעה המוחשית במבצעים ובמלחמות, השימוש המצטבר שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה השפיע במידה רבה על האופן שבו עוצבו תפיסות הלחימה של

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא