תקציר מנהלים

עמוד:9

תיליר מנהלים | 9 ואפילו למלחמת אזרחים בתוך המדינה המקוטבת . מנגד, מתן זכויות שוות ומלאות לפלסטינים יכול להוביל למעורבות שלהם בשלטון שתפגע באופי היהודי של המדינה . מעבר לכך, גם במצב זה צפוי להמשיך להתקיים מתח בין הלאומים שעלול להסתיים באלימות . הקונפדרציה היא המודל היחידי שנותן מענה לחשש זה, בשל העובדה שכל עם שולט במדינתו . כל המודלים מעמיסים נטל כלכלי כבד על ישראל, לאור החובה לדאוג לרווחתם של כל הפלסטינים המצטרפים למדינה . אומנם בקונפדרציה אין לישראל אחריות ישירה לרווחת תושבי המדינה הפלסטינית אך יש חשיבות למצבם הכלכלי, וצמצום הפערים הכלכליים בתוך הקונפדרציה חיוני ליציבותה . כמו כן, פיצול המדינה לחלקים, כפי שמוצע במודל האוטונומיה ובמודל הפדרציה, מייצר כפילויות, סרבול ובזבוז, בהתחשב בגודלה הקטן של המדינה . נוסף על כך, כדי לכונן את המודלים נדרשת הסכמה פלסטינית עקרונית, וכן נדרש להגיע להסכמות רבות בין הצדדים על נושאים שנויים במחלוקת . קשה לראות כיצד מגבשים הסכמה שתכלול את כל אלה . יתרה מזאת, כל המודלים ( למעט אולי המודל היוניטרי ) מחייבים להגיע להסכמות עם נציגי הפלסטינים באופן מתמשך במהלך יישום המודל . צפויות אפוא מחלוקות בלתי פוסקות . לעומת הפתרונות שנותחו, המדגישים המשך חיבור בין העם היהודי והעם הפלסטיני בשטח אחוד בין הים לירדן, פתרון שתי המדינות מתבסס על רעיון של היפרדות . מודל זה לא נותח בחיבור זה אך זכה לניתוחים רבים לאורך השנים, כולל במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי . לפתרון זה חסרונות משמעותיים שכן הוא מחייב לפצל את השטח ולפנות יישובים, וטמונים בו גם סיכונים ביטחוניים . עם זאת, בסופו של דבר, בשל חוסר ההיתכנות של מודל שבבסיסו חיבור בין עמים כפתרון יציב לסכסוך, כפי שמדגים הניתוח שנעשה, אזי נראה שפתרון של היפרדות כדרך לפתרון הסכסוך בטווח הארוך הוא הרע במיעוטו .

המכון למחקרי בטחון לאומי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר