הקדמה

עמוד:10

בריאות וביטחון לאומי : היאלכו שניהו יחדיוב 10 היא לא זכתה ליחס כזה וגם לא למקום הראוי בסדר העדיפויות התקציבי והפוליטי, ולעיתים הושמה בקרן זווית . גם כיום, תפיסות רבות מצמצמות את הגדרת הביטחון הלאומי לאיומים ביטחוניים חיצוניים או לאיומים שמקורם בגורם חיצוני . אין ספק שמגפת הקורונה שהחלה בשנת 2020 הגבירה באופן חסר תקדים את המודעות הציבורית, את העיסוק של הממשלה בתחום הבריאות ואף את סדר העדיפויות התקציבי לטווח הקצר . עם זאת ולאור ההיסטוריה הידועה, יש להניח כי אם לא יונחו כיום התשתיות הציבוריות שיבטיחו את המשך מתן המשקל הראוי לבריאות בתכנון המדיניות הממשלתית לטווח הארוך במסגרת הביטחון הלאומי, הרי עם חלוף הזמן ייחלש זיכרון המגפה בתודעה הציבורית, וכך גם הפקת הלקחים ממנה ויישומם . במסגרת הדיון על הרחבה של תכולת הביטחון הלאומי עולים קולות הקוראים להרחיב הגדרה זו עוד, כך שתקיף את השירותים החברתיים באופן רחב . עם זאת, ברי כי לא ניתן להרחיב את תפיסת הביטחון הלאומי כך שתכליל את כל המערכות הציבוריות . אם הכול חשוב, אז שום דבר לא חשוב במיוחד . כפי שנפרט להלן, מקומה של הבריאות בביטחון הלאומי נובע מההשפעה הישירה שיש לה על חיי אדם, בדומה למטרה הראשונית של מערכות הביטחון . הפער שזיהינו בין מסגרת הדיון המקובלת על הביטחון הלאומי בישראל לבין ההבנה האינטואיטיבית בנוגע לחשיבותה של מערכת הבריאות בתפיסת הביטחון הלאומי המעודכנת הוא הזרז לעבודה זו . לאחר פרישתי ממשרד הבריאות פנה אליי אלוף ) מיל׳ ( עמוס ידלין ) שהיה אז ראש המכון ( בבקשה להוביל דיון זה במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי, מתוך הבנה כי זהו צו השעה וכי לא מדובר באירוע חד-פעמי וחולף, אלא בשינוי פרמננטי בתפיסות המנחות אותנו בקביעת האסטרטגיה הלאומית . הנכונות לקיים דיון כזה במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי אינה מובנת מאליה . היא מחייבת אומץ ציבורי וחשיבה מחוץ לקופסה, ועל כך אני מודה לו . על מנת לבצע עבודה זו באופן ראוי פניתי לעמיתתי לשעבר איריס גינזבורג, מומחית בכלכלת בריאות ובמדיניות ציבורית, וביקשתי שתצטרף אליי במשימה זו . במקביל פנינו לעו״ד נתן סמוך, המשנה לשעבר ליועצת המשפטית במשרד הבריאות, וביקשנו שיסייע לנו בכתיבת החלקים המשפטיים בעבודה . כן פנינו לד״ר דורית ניצן, מנהלת תחום החירום של אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי, שתרמה ממומחיותה ברגולציה הבריאותית הבינלאומית וסייעה בכתיבת הפרק העוסק בתשתיות הבריאות הלאומיות הנדרשות בשגרה ובחירום . עם תחילת העבודה הקמנו מעין פורום מלווה בכיר שעימו קיימנו דיונים על הנושא . שמות חברי הפורום מפורטים להלן . אנו מבקשים להודות לחברי הפורום שהעמיקו בקריאה ואשר הערותיהם התורמות שולבו בגרסה הסופית של הדוח : פרופ׳ חיים ביטרמן מהמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, פרופ׳ אבי פורת מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, אלוף ) מיל׳ ( עמוס ידלין ותת-אלוף ) מיל׳ ( ד״ר מאיר אלרן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי . מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי ליווה את העבודה תת-אלוף ) מיל׳ ( איתי ברון, ששימש עבורנו מומחה תוכן לעניין הגדרת הביטחון הלאומי על גלגוליה השונים בישראל, ובכך סייע לנו רבות בעבודה . אנו מודים לו כך .

המכון למחקרי בטחון לאומי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר