|
|
עמוד:6
בריאות וביטחון לאומי : היאלכו שניהו יחדיוב 6 מענה מלא לציפיות אלה . אתגר נוסף הוא התייקרות הטכנולוגיות הרפואיות, שהיא פועל יוצא של פיתוחן ושכלולן המואצים . וכפי שהמחיש מחקרם של משה בר סימן טוב ואיריס גינזבורג, להיבט זה נקשרות גם הזדמנויות למערכת הבריאות, המרכזית שבהן היא השינויים הטכנולוגיים המחלחלים למערכת . יתר על כן, מסיבות היסטוריות קיימת בישראל תשתית נתוני בריאות לשימוש משני מהטובות בעולם, וזו מתחילה להוות כר פעולה לפריצות דרך טכנולוגיות שיהיו רלוונטיות לכלל מערכות הבריאות בעולם . עם זאת, ההתמודדות עם הגל הראשון של המגפה ועם הגלים שבאו אחריו המחישו דילמה ישראלית מובהקת : קושי לרכז קשב לאומי לבעיות מתמשכות, קרי מגבלות היכולת של כלל החברה ושל הממשלה להתגייס להתמודדות עם אתגרים מסדר גודל, היקף ומשך לא שגרתיים . מסקנה עקרונית שהסיקו משה בר סימן טוב ואיריס גינזבורג היא שנדרשת בניית אסטרטגיה ארוכת טווח להתמודדות ממושכת עם נגיף הקורונה, תוך הפנמה שלא ניתן לשלול תרחיש שבו הוא ילווה אותנו במשך שנים ארוכות . המסקנה השנייה היא שיש להפנים ברמה הלאומית את החשיבות של מערכת בריאות איתנה, המסוגלת לספוג זעזועים עמוקים תוך שמירה על תפקוד נאות . ומעל לכול — אי אפשר להתייחס למגפת הקורונה ללא התייחסות לאסטרטגיה הכלכלית . החוקרים מראים כי יש לחתור לשמירה על ליבה כלכלית מתפקדת בשיעור של 90 אחוזים לפחות, תוך פיתוח מנועי צמיחה שיפצו על אובדנם של עשרה אחוזים . במשברים הכלכליים הגלובליים שהתרחשו בעבר, היוזמה והיצירתיות הישראליות היו חלק מהמענה העולמי . כך היה בשנות ה - 2000 המוקדמות, לאחר מתקפת הטרור ב- 11 בספטמבר בארצות הברית, כך אירע גם במשבר הכלכלי שהתרחש ב- 2008 . אפשר לרתום את הרוח היצירתית הישראלית למאבק בנגיף הקורונה באמצעות סיוע ממשלתי לעידוד מיזמים טכנולוגיים . מדינות שיתמודדו היטב עם המגפה יהיו אלה שיגיעו לעמדת הובלה כלכלית גלובלית . לצד זאת, יש להכיר בכישלון המבני של מודל החל״ת ולהמירו במודלים שישַמרו שגרת ויחסי עבודה פעילים . בהתאם לתפיסה שהנחתה את המחקר — הצגת תובנות ומסקנות קונקרטיות, שאפשר יהיה להסתייע בהן כדי לתרום לקבלת ההחלטות של הגורמים המוסמכים — מוצגות בסיכומו המלצות מעשיות למדיניות, שתכליתן לשפר את מערכת הבריאות ואת מוכנותה למתן מענה במצבי חירום . המלצות אלה כוללות : קידום החלטת ממשלה, שתעגן את ההמלצות המרכזיות של מחקר זה לגבי כינון מסגרת תכנונית ארוכת טווח למערכת הבריאות . חלק מהשינויים יחייבו גם תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שבסמכות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת . הפנמה של שיקולי בריאות בכל המערכים של קביעת המדיניות — שילוב מובנה של שיקולי בריאות בתכנון מדיניות ממשלתית ובחקיקה באמצעות קביעת החובה להכין תסקיר בריאות, בדומה לחובת הצגה של השפעות כלכליות-תקציביות . הקצאת תקציב, כוח אדם ותשתיות, באמצעות הקצאת שטחי קרקע ייעודיים לארגוני הבריאות לשם הבטחת פריסה נאותה של מרפאות קהילה, מכוני רפואה שניונית ומרפאות טיפת חלב במרכזי האוכלוסייה, וכן באמצעות קידום מהיר של בניית שני בתי חולים שתהליך הקמתם כבר החל — בבאר שבע בדרום ובקריות בצפון . במקביל, יש להמשיך לקדם את השימוש במודלים של אשפוז וטיפול בית, שהחל לפני פרוץ מגפת הקורונה וקיבל תאוצה במהלכה .
|
|