תקציר מנהלים

עמוד:5

תקליר מנהלים 5 שכן ניתן לייצר מצג כוזב שעלול להטעות את דרג מקבלי ההחלטות וכמובן להשפיע על דעת הקהל והציבור ואולי אף להניע לפעולה, בהתאם לאינטרסים של יוצרי או מפיצי הזיוף . בשנת 2019 סומן השימוש ביכולות דיפ-פייק על ידי ארגוני המודיעין האמריקאיים כאיום האסטרטגי הגדול ביותר על הביטחון הלאומי . גם הציבור הרחב מוטרד מהתופעה . בסקר דעת קהל משנת 2020 שכלל 34 אלף מבוגרים מרחבי העולם טענו 66 אחוזים מן הנסקרים כי הם מוטרדים מכך ש״טכנולוגיה הופכת לבלתי אפשרית את הידיעה אם מה שאנשים רואים ושומעים הוא אמיתי״ . כך השימוש ביכולות דיפ-פייק מוביל בין היתר לערעור האמת ולחשד בכל פיסת תוכן כשקרית, גם אם תהא אמיתית . זאת משום שאפשר למשל לטעון שהקלטה היא שקרית והופקה באמצעות יכולות דיפ-פייק ובכך להתנער מאחריות, גם במקרה שמדובר בתיעוד אמין . הדבר מציב אתגרים של ממש לאמת ולדמוקרטיה . בשנים האחרונות תועדו מספר מקרים של השפעת תוצרים של דיפ-פייק על תפיסת המציאות, שהמחישו היתכנות של פגיעה בסדר הציבורי, בביטחון הלאומי ואף בדמוקרטיה . דיפ-פייק לביצוע מרמה — שימוש בעיבוד קולי במטרה לגרום להעברת כספים במרמה . בבריטניה נגנבו כך 240 אלף דולר ובאיחוד האמירויות הערביות אפשר דיפ-פייק בצירוף תכתובות אי-מייל מזויפות גניבה של 35 מיליון דולר . דיפ-פייק פורנוגרפי לשימוש פוגעני — שימוש בטכנולוגיה נגד עיתונאיות בהודו ובבריטניה, שהוביל להשתקתן לתקופה מסוימת ובתוך כך לפגיעה בחופש העיתונות . דיפ-פייק לשם השפעה פוליטית — מגוון מקרים תועדו בתחום זה הן בארצות הברית והן בישראל, והמקרה הידוע ביותר הוא ניסיון הפיכה שבוצע נגד נשיא גבון בשנת ,2018 בין היתר בעקבות סרטון שבו הוא נראה לאחר תקופה שחלה ונעלם מעין הציבור . הסרטון נחשד כמזויף אך החשד לא אומת . החשד שהנשיא אינו מתפקד, שהתחזק עקב הסרטון שנחשד כמזויף, סייע להתסיס את ההמונים עד כדי ניסיון הפיכה . כמו כן תועדו מקרים של הנדסת תצלומי לוויין העשויים להשפיע על החלטות בתחום הצבאי . בימינו, לשם יצירת סרטון דיפ-פייק אמין שיקשה על זיהוי הזיוף עדיין נדרשים אמצעי מחשוב יקרים ויצרנים מנוסים . לעיתים, במקרים של פוטנציאל להשפעה פוליטית, עשויים להיות בעלי אינטרסים כגון שחקנים גדולים בשוק ואף בזירה הבינלאומית, שיהיו בידיהם האמצעים לייצור סרטונים כאלה . למרות כל אלו, עדיין לא ברור מה יהיו המידה ורמת ההשפעה של זיוף . התשובה היא ככל הנראה שגם אם סרטון יהיה אמין דיו יש להפיצו בסיטואציה מתאימה, כזו המערבת חוסר יכולת של הגורם המופיע בסרטון להכחיש כשיש בו קריאה לפעולה מיידית, או במקרים שבהם יש רגישות לגורם הזמן ( למשל זמן קצר לפני ההצבעה במערכת בחירות, כך שלא מתאפשר בירור ) . בשלל סיטואציות כאלה עשויים המפיצים להשיג את מטרותיהם, יהיו אשר יהיו, במחירים נמוכים יחסית . עם זאת עדיין לא ידוע מקרה שבו מדינה ניסתה והצליחה להשפיע על המתרחש בזירה הפוליטית או הביטחונית במדינה אחרת באמצעות סרטון מזויף . ההיערכות להתמודדות עם האיום מתרחשת בשלוש מסגרות נושאיות מרכזיות : רגולציה, חקיקה ואכיפה — במספר מדינות בארצות הברית נחקקו חוקים כלליים או נקודתיים בנוגע להפצה של דיפ-פייק ( בעיקר בתקופת בחירות, למשל ) . הקושי הגדול בנושא החקיקה הוא חוסר החבות

המכון למחקרי בטחון לאומי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר