הקדמה

עמוד:12

[ 12 ] אניטה שפירא פעוטה . וכך, באמצעות המוסדות היהודיים, נודע לאימא רוזה שילדה קטנה מתגלגלת בדרכים והולכת לאיבוד . המשך הסיפור הוא המשלחת שביקרה בבית הקצינה כדי לבחון את המציאה, והמעמד המכונן אחרי כן . המשפחה שאימצה אותה הייתה משפחה חמה, מחבקת ומן הרגע הראשון גם אוהבת : אימא רוזה הייתה הדמות הדומיננטית, אבא בנו היה אדם טוב לב וקיבל את מרותה . כאשר מסיבה כלשהי ( בדרך כלל מסיבה כספית ) היו לו השגות על מה שהיא ביקשה לעשות, היא הייתה פוסקת ביידיש : "מוכרחים" . נו, מוכרחים אז מוכרחים . דודה אינה ודוד פיניק ( האח של רוזה ) היו טובי לב ומחבקים . תינוק בבית עושה טוב ללב . מארק היה תינוק שלו וחמוד, והיא התקשרה אליו כמו לאח . לא בלי רגשות קנאה ונחיתות של מי שאינה באמת שייכת, מאומצת : כשאבא בנו לקח את מארק על הידיים, היא תבעה שייקח גם אותה, להפגין שוויון . היא הגיעה אליהם בדצמבר 1945 . רוזה אהבה לספר סיפורי אימים כיצד נראתה כשהגיעה : בטן נפוחה, ראש מגולח . "עד שהצלחתי לקשור לך סרט בשיער", נזכרה ונאנחה . אבל משום-מה בתמונות שצולמו עדיין בחורף, ולכל המאוחר באביב, היא נראתה בסדר גמור, חובשת סרט ענקי שכיסה חצי ראש וללא כל נפיחות של רעב . היא הולבשה מחדש מכף רגל ועד ראש, ונגד החורף הקשה קנו לה פרוות שפן ומגפי לבד . בתמונה נראתה ביישנית אך חייכנית וידידותית . המשפחה הקימה בלודג' עסק של מנופקטורה, חצי לגלי חצי לא לגלי, ועשתה הרבה כסף בתוך זמן קצר . הבית היה בית פתוח וכל מיני אנשים בודדים, בני עיר וסתם מיודעים מצאו בו מקלט או לפחות ארוחה חמה . הייתה המטפלת של מארק וגם לה הייתה מטפלת . היה גם הבן של שוער הבית, שהיה מבוגר ממנה, חצי חבר חצי מציקן . והיה לה גם כלב פקינז, שאחת מעיניו הייתה חומה והשנייה ירוקה . אחד מבני הדודים מדרגה שנייה או שלישית של אינה, שהיה קצין בצבא האדום, הביא אותו מברלין . היא זכרה במעורפל שהוא סיפר ליד השולחן על משהו שעשו החיילים לגרמניות, והתגובה הכללית הייתה : "זה נקמה, זה ? סתם מעשה עלוב" . היא לא זכרה את הביקור אצל הרופא שגילה כי יש לה שחפת – ממי נדבקה ? אין לדעת . רוזה סיפרה שהרופא העמיד אותה על השולחן ואמר : "ממנה לא ייצא שום דבר, מקרה אבוד" . ורוזה בכתה בכי תמרורים ולא הייתה מוכנה לוותר עליה . היא שלחה את בנו כמה פעמים ברכבת לוורשה להביא משם זריקות של זהב, שנחשבו אז לטיפול חדשני בשחפת . הימים ימי מאבק בין הקומוניסטים ללאומנים הפולנים, ויהודים הושלכו מן הרכבות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא