|
|
עמוד:6
[ 6 ] אניטה שפירא חברה נאמנה ; והילי בתי הרגישה והחכמה . אלי היה מאוכזב מכתב היד, וכמעט גנזתי אותו בעקבות דבריו . נדמה לי שהוא התפייס עם הספר לאחר עריכתו, ואולי אפילו אוהב אותו קצת בגרסתו הנוכחית . נורית, לעומת זאת, טענה שצריך לערוך אך בשום אופן לא לגנוז . בזכותה לא גנזתי . הילי אהבה את כתב היד ( לאחר העריכה ) , וגם נתנה לי להבין שאין בו דבר הפוגע ברגישויות המשפחתיות . זה היה חשוב לי . תודות לבני עמרי שטרח על התמונות . לאלון תן-עמי שאיתר עבורי מסמכים באינטרנט . לאנשי עם עובד שהפכו כתב יד לספר . עם עובד הוא בית לספריי יותר מארבעים שנה . אהבתי כל רגע בקשר עם ההוצאה, ואני אסירת תודה על המקום שעובדיה, ובייחוד עורכיה ( אהוביה מלכין, אברהם יבין, ואחרון חביב – אלי שאלתיאל ) , פילסו לי בעולם התרבות העברית . חברים רבים ויקרים וגם בני משפחה קרובים ואהובים לא ימצאו את עצמם בספר . אני מראש מבקשת סליחה, אך חוט הסיפור הוליך אותי למחוזות שהם לא היו שייכים אליו . אני מקווה שהנכדים שלי יקראו את הספר, אם לא כעת אולי בעוד כמה שנים, כשבחיפוש שורשים יגיעו אליו . הספר מוקדש להם .
|
|