|
|
עמוד:14
עירית עמית - כהן 14 בקיבוץ . מקורם של החסמים הוא בהבדלי המיקום הגיאוגרפי של הקיבוצים — במרכז או בפריפריה הישראלית ( צפון או דרום ) , בשוני של החוסן הכלכלי והחברתי שלהם, ובגורמים היסטוריים-תרבותיים כמו השתייכות לתנועה קיבוצית מסוימת ואירועים היסטוריים, לאומיים ומקומיים . בחינת הערכים, הנכסים, יחס האוכלוסייה לנכסים ולאפשרויות הפיתוח יכולה לחזק את הקשר למקום, את הזהות הייחודית שלו, את ההזדהות של החברים עם מרחבם ואת החוסן והגאווה המקומית . בחינה זו תתרום להגברת ההתעניינות של תושבי הקיבוץ בסביבתם הפיזית ולהגדלת מעורבותם בשימור נכסי המורשת התרבותית שלהם ובפיתוחם . נכסים אלה יכולים לעזור ביצירת זהות מקומית ייחודית ולהוסיף אמצעים לקיום משותף של כלל קבוצות האוכלוסייה המרכיבות כיום את החברה הקיבוצית . יחסה של אוכלוסיית הקיבוץ לערכיה ולנכסי מורשתה, וכמוה גם פוטנציאל הפיתוח של הנכסים, כוללים ארבעה היבטים : היבט מרחבי — מיקום נכסי המורשת התרבותית ; היבט היסטורי-ערכי — העקרונות והערכים שאותם מבקשים חברי הקיבוץ להבליט ובחינת הנכסים ההיסטוריים המבטאים ערכים אלה ; היבט חברתי — המודעות וההכרה בחשיבותם של הערכים והנכסים לחיזוק האוכלוסייה בקיבוץ, והיבט כלכלי — אפשרויות הפיתוח וההשתלבות של הנכסים במרחב הקיבוצי המתחדש . הסוגיה והיבטיה הם שמכתיבים את נושאי הספר ואת המתודות שנדרשו לבחינתם . • העקרונות והערכים שאוכלוסיית הקיבוץ מעוניינת לשמר באמצעות נכסים הפזורים במרחב הקיבוץ . חשיפה ערכית זו התבססה על סקירה תיאורטית, היסטורית ועל מפגשים וראיונות שנערכו עם חברי קיבוצים . • יחסה של אוכלוסיית הקיבוץ לתופעת השימור, לרצון לשמר ולהיות מעורב בתהליך השימור, לאפשרויות הפיתוח של נכסי המורשת המוחשית ולדרכי השתלבותם במערך הקיבוצי החדש . בדיקה זו נעשתה באמצעות מפגשים, ראיונות וסקר סטטיסטי . הדיון בנושאים אלה הוא שקבע את מבנה הספר . פרקיו הראשונים כוללים סקירה רחבה שנועדה להציג את ה'שפה' התיאורטית שהספר נדרש לה, את ההגדרות והמונחים שעניינם הֶקשרים המתקיימים בין ערכים ונכסים . הפרקים הבאים מתמקדים בערכי החברה בקיבוץ, בהצגת הנכסים המבטאים אותם ובבדיקת תפרוסתם במרחב
|
|