|
|
עמוד:14
14 דוד מרקיש בהכרתם של דוברי רוסית המושג "עיירתיות" קשור קשר הדוק לתפישת עולם צרת אופקים, לחשיבה מוגבלת ולפרובינציאליות גמורה . הערכה זו איננה נטולה יסוד, אך יש בה משום הגזמה . יהודי העיירה - יושבי העיירות בעלות השמות המגוחכים או המצחיקים נוסח שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים : כתריאלבקה, בטלון - הצטיירו בעיניהם של תושבי הערים הרוסיות המרוחקות מתחום המושב כיצורים עלובים למראה, ואף פראים במקצת . למה לנו להרחיק לכת בחיפוש אחר הדוגמאות ! די לפתוח את הנובלה של אנטון צ'כוב ערבה ובה דיוקנאות משורטטים ביד אמן של יהודים מהסוג הזה, שהגיחו אל דפי הספרות הרוסית היישר ממקומם הפראי והנידח . ובכן, הגיעה העת ללבן את השאלה איזו מין חיה היא, "העיירה" . צורת שם העצם "עיירה" ( מֶסטֶצ'קוֹ ) נשמעת לאוזן הרוסית כהקטנה של "מקום" ( מֶסטוֹ ) . התוצאה היא, לפיכך, "מקום קטן", מילה שהסופית שלה משווה לה בעיקר גון משמעות של חיבה, לא של זלזול . מתקבלת סתירה לוגית : מקום שופע חיבה, אולי אפילו פסטורלי, שמתגוררים בו יהודים קהי תפישה ובלתי מהוקצעים, שאינם מצטיינים בניקיון כפיים . . . אך הדברים פשוטים יותר מכפי שהם נראים . "מֶסטוֹ" ( פולנית : "מְיאַסטוֹ" ) פירושו "עיר" . יוצא אפוא ש"מֶסטֶצ'קוֹ", העיירה שהיהודים חיו בה לצד בני הלאום השורשי, היא "עיר קטנה" . ההגדרה המדויקת של עיירה בשפה הביורוקרטית הרשמית היא "יישוב בעל אופי עירוני", אך בשום אופן לא "כפר" או "יישוב כפרי", מקומות שעל יהודי תחום המושב נאסר להתיישב בהם . תחום המושב ניצב בליבה של מזרח אירופה כסלע מבוצר שגלי ההשכלה היהודית המערב אירופית, אשר התהוותה בברלין ובפריס, התנפצו כנגדו . כיוון שאיני שם לי למטרה את חקר התופעה הזאת, שיש לה חשיבות עליונה בהיסטוריה היהודית, רק אגע בה באגביות לצורך הנהרת התמונה הארכאית של החיים בתחום המושב . תנועת ההשכלה הופיעה באמצע המאה ה- 18 בברלין, בסביבה שחיו בה יהודים משכילים ובלתי תלויים מבחינה חומרית, אשר עברו תהליך של אירופיזציה . הם שמו להם למטרה להקל על התערות ההמונים היהודיים בחברה האירופית, באמצעות הפצתה של מערכת השכלה חילונית חדשה, הכוללת את לימוד היסודות של הערכים האירופיים . להשקפתם של יהודי תחום המושב המזרח אירופים, חידוש שכזה היה עלול להוביל להרס עצם המושג "חיים יהודיים" ( "יידישקייט" ) , ולהתבוללות כתוצאתו הבלתי
|
|