|
|
עמוד:12
12 דוד מרקיש שעיה התנצר, והסתמך בשעת מעשה על טהרת השיקולים המעשיים . בל נפקפק ש"פבל" זה שמקרוב בא נשאר יהודי נלהב בנפשו פנימה, ובנו, סגן הקנצלר והברון, לא הכניס לפיו בשר חזיר עד סוף ימיו, וזאת כלל לא משיקולים גסטרונומיים . הצארים הרוסים - יש לחלוק להם את הכבוד הראוי - לא ראו כלל בעין יפה את הופעתם של היהודים ברוסיה, להוציא מספרם המוגבל בשורת המומחים הזרים שהתקבלו על פי חוזים לשירות המדינה . כשיקתרינה השנייה ( הגדולה ) חתמה ב- 23 בדצמבר 1791 על צו להנהגת "תחום המושב היהודי הקבוע", יש להניח שהיא פלטה אנחת רווחה : מעתה הוטל על היהודים הרוסים איסור חמור לחצות את הגבול המשורטט בבירור של השטח שהוקצה למגוריהם . יוצא אפוא שיקתרינה השנייה התייחסה במלוא הרצינות לאזהרות שהשמיעו קודמיה על כס המלוכה . עתה נחסמה דרכם של היהודים לערי הבירה ולערים שבתוככי רוסיה, כדי שלא יבלבלו את דעתו של האדם הרוסי התם באמונתם המפוקפקת ולא יתחרו בו ביכולת לשטות בעובר האורח הראשון שמזדמן כדי לזכות ברווח . חבר הסנאט המיוחס גַברילָה דֶרזָ'ווין, זה ששמו יצא לתהילה בזכות 9 אף נתן את ידו ליצירת מסמך היסוד הברכה שהעניק לפושקין הנער, "תקנת היהודים משנת 4081" . מסיבה כלשהי העסיקה "השאלה היהודית" את המשורר וחבר הסנאט עד מאוד . הוא למד אותה לעומק והגיע למסקנות המעניינות הבאות : "הז'ידים החוכרים את בתי המרזח מוכרים בהם משקאות חריפים יומם ולילה . . . בתי מרזח אלה מדיחים את העם, האיכרים משחיתים שם את מידותיהם . . . " ועוד : "עם קצור היבול [ האיכרים ] אינם שומרים על המתינות ואינם זהירים בהוצאות : הם אוכלים, שותים וחוגגים, ונותנים לז'ידים בעבור החובות הישנים והסביאה כל מה שאלה דורשים מהם ; משום כך בחורף בדרך כלל מתגלה אצלם מחסור . . . כך גוזלים מהם הז'ידים בפיתוי ובמרמה לא רק את לחם חוקם, אלא גם את תבואת האדמה, את הכלים החקלאיים, את רכושם, את זמנם, את בריאותם ואת עצם חייהם . . . 9 הכוונה היא למעמד המפורסם המשוחזר ברומן בחרוזים יבגני אונייגין, ובו פושקין בן החמש עשרה הקריא מיצירותיו הראשונות בבחינה בעל פה בליציאוּם . גַברילָה דרז'ווין, גדול משוררי הדור ( 1743 - 1816 ) , נכח במקרה במקום ולא הסתיר את התפעלותו : "הסב דרז'ווין הִכִּירָנו, ועם מותו ציוה ברכה" ( אלכסנדר פושקין, יבגני אונייגין, תרגם אברהם שלונסקי, ספריית פועלים, תל אביב, ,1960 פרק שמיני, ב, עמ' 157 ) .
|
|