|
|
עמוד:10
10 דוד מרקיש העתיקים שמצבות מעוקמות הצטמחו אל תוך אדמתם עד מותניהן, והן מכוסות חזזית צהבהבה-אפורה וכתובות עבריות מחוקות למחצה . שיירות נודדות מזרחה, 2 שיירות של בתי עלמין יהודיים . . . בתי העלמין נשארו, אך בני האדם עזבו את המחוזות שתחום המושב תחם אותם . מחוזות אלה, מוזרים ויחידים במינם, כונו "יידישלנד", אף כי שם זה מעולם לא סומן על המפות הגיאוגרפיות . יהודים שדיברו בשפת היידיש חיו כאן מאות בשנים . במחצית השנייה של המאה ה- 19 הגיע מספרם לחמישה מיליונים . שטח "מחייתם הצָמוּם ( הקומפקטי ) ", כפי שמקובל לומר היום, השתרע בהרחבה : הוא כלל חלקים מפולין, אוקראינה, ביילורוסיה, ליטא, לטביה ובֵּסָרַבּיָה של היום . המדינות האירופיות רבו והתקוטטו ביניהן, הרוח הפוליטית הבוגדנית שוטטה אנה ואנה ושינתה את כיווניה . גבולות מדיניים החליפו את מִתאריהם, אדמות עברו מידיו של שליט אחד למשנהו, ויחד עם האדמות - בני האדם שאכלסו אותן . היחסים בין פולין לרוסיה היו תמיד רחוקים מאידיליה, והיידישלנד התלויה על בלימה בין שתי המדינות נגזרה מחדש שוב ושוב, כמו גזיר בד על שולחנו של חייט . תושביה מצאו עצמם פעם 3 והשלימו עם גורלם . תחת שלטון הפולנים, ופעם תחת שלטון ה"מוֹסקָלים", הם התייחסו לחילופי השלטון באדישות רבה . יחסי הכוחות הפוליטיים היו 4 הדבר האחרון שהטריד אותם : ברובם המכריע שקועים היו ב"יידישקייט" ואף הסתפקו בו, התבדלו מה"גויים" וניהלו אורח חיים מסוגר . לא נחטא לאמת אם נאמר שהיידישלנד היתה גטו ענקי בעל מאפיינים ייחודיים . היו שם, כנהוג בעולמנו, אנשים חסרי כול עד להדהים וגם גבירים עשירים . שלום עליכם תיאר בעטו חסר הרחמים את טיבו של מיליונר העיירה, שניהל יחד עם הרב את חייה : זה יהודי שיש לו מאה אלף רובלים . תפישה כל כך נוגעת ללב היתה עשויה להתגבש רק בסביבתם של "סוחרי אוויר" קלי דעת וקלי משקל . היהודים, שסיגלו עצמם להישרדות תחת דיכוי, פיתחו במהלך מאות רבות של נדודים בעולם הגדול תכונות תחרותיות חריפות, והשכילו להשתמש בהן במגעיהם הבלתי נמנעים עם בני העמים הילידיים, שהזדמן להם 2 מתוך שירו של דוד מרקיש "שיירות נודדות מזרחה" . 3 כינוי לרוסים בפי פולנים, אוקראינים וביילורוסים . 4 חיים יהודיים ( יידיש ) ; ד . מ .
|
|