|
|
עמוד:14
14 יובל קרניאל | עמית לביא- דינור באמון שהציבור רוחש זה לזה ולמוסדות המדינה מביאה למעשה להתפוררות . הפרטים מחליפים את החברה, והרשת החברתית באינטרנט מחליפה את המדינה . מהו אמון ? אמון בזולת, באחר, במוסד או במצב דברים עתידי, הוא מחשבה, תודעה, בנוגע למצב הדברים בהווה ובנוגע למה שצפוי להתרחש בעתיד . האדם שנותן אמון מניח כי אכן יתקיים הדבר או האדם שבו הוא נותן אמון, שהאחר מסוגל לבצע דברים כלשהם, והוא אכן יבצע אותם . האמון הוא הבסיס לאמונה של אדם בנוגע לדרך ההתנהלות של העולם, וגם הבסיס לאמון בין-אישי, כלומר, למחשבה שלפיה אדם אחר או אוסף בני אדם ימשיכו להתקיים, ימלאו את תפקידם, יעמדו בציפיות ויקיימו את מה שהם אמורים לקיים - הבטחות והצהרות, מפורשות או משתמעות . האמון בזולת הוא הבסיס לקיומם של קשרים בין-אישיים, חברות, זוגיות, קשרי משפחה וכמובן, גם קשרי עסקים וקיומה של חברה . לכן, הסחר בין אנשים, ולמעשה, כל הסכמה או חוזה מבוססים על אמון בין-אישי . האמון הוא מצב תודעתי וגם מצב רגשי . הוא גם תכונת אופי של אנשים שנוטים לתת אמון, לעומת אחרים, חשדנים יותר, שנוטים לא לתת אמון . ואולם גם החשדנים ביותר נותנים אמון בדברים ( המעטים ) שהם מאמינים בהם : יהיו אלו חוקי הטבע, דברי אלוהים או עובדות שהם מכירים ויודעים או בעצמם . האמון הוא נכס אישי וחברתי . הוא הדבק שמאפשר את קיומה של חברה .
|
|