|
|
עמוד:10
10 אלירן בר אל הישות להיות . תהא ישות זו האל, היקום או הטבע, אין זה משנה כל עוד מניחים שישות זו ישנה . ולכן, הסביר המתמטיקאי, הוא מתעסק עם "זואולוגיית האינסוף" : אינסוף ריבויים אינסופיים הנפרשים לגדלים וסוגים שונים . זהו כוחה המרתק והמרתיע של המתמטיקה, כפי שטען אלפרד ווייטהד : מתמטיקה היא מחשבה הנעה בספרה של הפשטה גמורה מכל דוגמה פרטיקולרית אודות מה שהיא מדברת עליו . מחשבה זו על המתמטיקה כה רחוקה מן המובן מאליו, שאנו בנקל נבטיח לעצמנו שאיננה, אפילו כעת, מובנת כלל . למשל, נהוג לחשוב שוודאות המתמטיקה היא סיבה לוודאות הידע הגיאומטרי שלנו על מרחב היקום הפיזיקלי . זו אשליה שהשחיתה חלקים נרחבים מהפילוסופיה בעבר, וגם חלק מהפילוסופיה בהווה . 1 נראה בהמשך שכוחה המופשט של המתמטיקה הוא זה שביכולתו להוות מקור בלתי-צפוי, אך הכרחי ומהותי, להבנת עולמנו המוחשי, מקורו והתפתחותו, ולהתרת סבך חיינו בכלל . זאת, כמובן, בתנאי סבילותה . כיום ישנן בנמצא שתי נטיות אפשריות שדרכן יכול האדם להיות בקשר עם האינסוף : זו הדתית וזו החילונית . האפשרות הראשונה מתווה קשר לאינסוף בעולם הבא דרך האל, בעוד שהשנייה מתווה את הכסף כמשווה כללי בעולם הזה, כפי שנובע מהמשמעות הלטינית המקורית של המילה saecularis . אולם, בעקבות מקס ובר נראה שהחילוניות, שהובילה להתפתחות הכלכלה והתרבות הקפיטליסטית, היא בעצמה התפתחות דתית 2 לכן הדרך הדתית המכוונת לעולם החומרי, הזה, ולא הבא . 1 . Alfred N . Whitehead, Science and the Modern World, New York : Pelican Mentor Books, 1925, p . 22 2 . מקס ובר, האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם , תרגום מגרמנית : ברוך מורן, תל אביב : עם עובד, [ 1905 ] 1984 .
|
|