|
|
עמוד:13
13 הולדת הסכסוך ללא שום בעלות משפטית על הקרקע או אם היא שייכת לבעלים אחרים שאינם מבני העם היהודי . הדבר החשוב מבחינתה הוא שתושביה הערבים של הארץ יושבים בה כדבר מובן מאליו דורות רבים, ובכל שנות ישיבתם על הקרקע נקשרו אליה ורואים בה את אדמתם האחת והיחידה . זה מקום הולדתם וזה המקום שבו הם קוברים את מתיהם . הזמן נתן את אותותיו באנשים אלה, הרואים בשדותיהם ובכרמיהם דבר טבעי ומובן מאליו עד כדי כך שהם מוכנים להילחם עבור הארץ עד טיפת דמם האחרונה, שכן אין להם משהו אחר בלתה . מכאן ברור שבתחילתה של התקופה הנחקרת, כאשר מביטים תושביה הערבים של הארץ במהגרים החדשים שמגיעים מארצות אירופה, שנושאים בקרבם תרבות שונה והגדרה לאומית ברורה מאוד, אזי בשלהי התקופה הנחקרת עומדת אל מול ההתיישבות היהודית אותה קבוצת אוכלוסייה שמתקיימת ממילא בנוף היישובי ומביעה את זהותה באופן ברור וללא כל הבדל מרעותה, כקבוצה לאומית לכל דבר ועניין אשר יש להתייחס אליה ממש כשם שמתייחסות משפחות העמים לקבוצות לאומים במקומות אחרים . כזו היא ההוויה המשתקפת בשלהי התקופה הנחקרת, שבה כל צד מקבוצות ההתייחסות רואה את האמת שלו כבלתי ניתנת לערעור, ועל כן גם יתמיד במאבקו ובניסיון להוכיח את צדקת דרכו . מציאות כזו, שכאמור התהוותה ממש ערב סיום דרכה של האימפריה העות'מאנית, לא התקיימה בתחילתה של התקופה הנחקרת, שבה כאמור החל הרעיון הציוני לעבור משלב התאוריה והמחשבה אל שלב הביצוע הלכה למעשה בארץ ישראל ; שלב שבו החלה התנועה הציונית להגשים את שאיפותיה בחבלי המולדת ולהתמודד עם הקשיים הרבים שנכונו לה . קושי גדול היה ברכישת הקרקעות, כאשר התברר לרוכשים שהדברים אינם פשוטים כלל ועיקר ושעליהם להתמודד עם גורמים שונים ומשונים בעלי תפקידים וקרקעות, שאינטרס
|
|