|
|
עמוד:11
פרק 1 : הקדמה 11 בטיפוחם ( פרק 9 ) . עמדנו גם על הקשיים העלולים להתגלות אצל ילדים עקב הגירה וחשיפה לא מספקת או לא עקבית לשפת הבית או לשפת הסביבה ( פרק 10 ) . העובדה שהתקשורת היא בעלת מוסכמות חברתיות הנכונות לזמן ולמקום נתונים משפיעה על ההגדרה של "תקינות" או של "לקויות" ( 2005 Walsh, ) . משום כך ייתכנו קשיים הנחשבים לתקינים בקבוצות תרבותיות מסוימות וללְקויות בקבוצות אחרות . כך למשל גמגום הנחשב ללקות במערב נחשב לדיבור רהוט ומכובד בשבטים אפריקאים אחדים . דוגמה אחרת מתייחסת אל הימנעות מקשר עין, הנחשבת למקובלת ורצויה כאשר ילדים מתקשרים עם מבוגרים בחברות מסורתיות כמו בחלק מהתרבויות של המזרח הרחוק . בחברות אלה גם אין מצפים מילדים בגיל הרך לחוות דעתם בנושאי השיחה שבהם דנים המבוגרים, ואילו בחברות מודרניות מערביות נחשבת התנהגות תקשורתית כזאת לבלתי תקינה . קיימת שונות רבה בקצב ובאופן של התפתחות כישורי תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים, בדומה לטווח הרחב של הבדלים בתחומי התפתחות אחרים כגון : יכולות חשיבה מתמטיות, יכולות מוטוריות ויכולות חברתיות . לכן לא פעם מתקשים אנשי טיפול וחינוך להחליט אם ילד מסוים מאחר בהתפתחות כישורי התקשורת, השפה והדיבור ( איחור פשוט – late bloomer ) או שהוא סובל מלקות וזקוק להתערבות טיפולית של קלינאי תקשורת ולהדרכה מקצועית של הוריו ( late talker ) . בעזרת מבחנים ומדדים, כפי שצוין לעיל, יכולים קלינאי התקשורת לאבחן ולהמליץ על דרכי פעולה . לקות תקשורת, שפה ודיבור מופיעה ברמות חומרה שונות – קלה, בינונית, קשה או חמורה . להחלטה לגבי חומרת הלקות יש השלכות טיפוליות - חינוכיות, והיא אף יכולה להשפיע על המשאבים הכספיים שהילד ומשפחתו יקבלו . בשנים האחרונות נעשה מאמץ בין - לאומי להגיע להגדרות ברורות של כל סוגי הלקויות שקלינאי תקשורת עוסקים בהם, תוך התייחסות להשפעות הרפואיות, התפקודיות, החברתיות והלימודיות שיש ללקות על הילד ועל משפחתו . מאמץ זה הוא חלק ממאמץ גדול יותר להגיע להגדרות של לקויות הקרוי International Classification Functional Abilities of Disorders - ICF ) Walsh, 2005 ( . אחת מהמלצות הוועדה שהוקמה בנושא זה היא, שההגדרות אינן קבועות ויש מקום לשנותן מדי פעם בפעם בהשפעת התפתחויות מקצועיות ותהליכים תרבותיים וחברתיים .
|
|