|
|
עמוד:11
[ 11 ] ״הַזְּאֵב כְּמוֹ זְאֵב כָּךְ יִנְהַג לְעוֹלָם, וְזוֹ — הָאֱמֶת הַבְּטוּחָה מִכֻּלָּן . ״ 1 אִמרה זו, שלה-פוֹנטיין מייחס לזאב, מייחס אני ביתר שאת לאדם הדקדקן . האם ישנו דבר מה מכביד יותר מאדם דקדקן המבקש להיות לפתע קל דעת, או דבר מה מגוחך יותר מדקדקן המבקש להיעשות מלא חן ונועם ? ולמרות זאת, אילו הלך רוחי מושך אותי לכדי רצון להשתעשע על פני שמונה עמודים שלמים, אני — שרוחי רצינית דיה 1 מתוך כל משלי לה-פונטיין בתרגום ראובן וימר . תל אביב : דורון ספרים, תשס״ז 2007 . [ כל ההערות הן של המתרגמת אלא אם צוין אחרת ] .
|
|