מבוא

עמוד:9

מבוא 9 לעבוד לפרנסתם במהלך הלימודים . נוסף על כך הם מתמודדים עם קשיי הסתגלות למערכת לא מוכרת, ולעתים קרובות מנוכרת בתכניה ובקודים הבלתי פורמליים המאפיינים אותה . לא מפתיעים אפוא הנתונים על שיעור הנשירה הגבוה בקרבם : מחקרים בארצות הברית מלמדים שרק כרבע מהסטודנטים שהם דור ראשון ישלימו את לימודיהם ויזכו בתואר האקדמי הנכסף . בישראל לעומת זאת, עד לשנים האחרונות כמעט שלא נעשה שימוש במושג זה בדיונים על מערכת ההשכלה הגבוהה בפרט ועל מקורות אי – השוויון בחברה הישראלית בכלל, ובהתאמה עד היום אין בסיס נתונים למחקר ביחס להיקף הסטודנטים שהם דור ראשון להשכלה אקדמית . דוח של ה – OECD על מצב החינוך ב – 33 מדינות מפותחות, שפורסם ב – ,2019 קבע אמנם כי הסיכוי של אדם שלפחות אחד מהוריו איננו אקדמאי להיות בעל תואר בישראל, קטן פי שבעה ממי שאינם דור ראשון להשכלה גבוהה באקדמיה, וכי המוביליות ההשכלתית הבין – דורית נחלשה עם השנים, ובכל זאת העניין הציבורי והמחקרי בתחום זה מצוי רק בראשיתו בישראל . ניצני העיסוק האקדמי והציבורי החלו עם יוזמה של רויטל מדר ורועי וגנר במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב בשנת ,2015 ליצור סדנה המיועדת להתמקצעות באקדמיה עבור סטודנטים לתארים מתקדמים, שהם דור ראשון, וב – ,2021 ביוזמה משותפת של מרכז מינרבה ושל ארגון אקדמיה לשוויון, נערך לראשונה בישראל כנס אקדמי שהוקדש לדיון בקטגוריה זו, תחת הכותרת : "דור ראשון להשכלה גבוהה : מבטים ביקורתיים" . לטענתן של הילה דיין ואפרת שושן גזית, שכתבו על מושג זה לאחרונה בכתב העת מ פ ת ח למחשבה פוליטית ( 2021 ) , הקטגוריה הזו היא בבחינת נוכח – נפקד במחקר ובדיונים על אי – שוויון בהשכלה הגבוהה בישראל, ומשום כך גם לא נעשה בה שימוש לצרכי איסוף נתונים או עיצוב מדיניות, לא ברמה הארצית באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( למ"ס ) ובמועצה להשכלה גבוהה ( מל"ג ) , ואף לא

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר