|
|
עמוד:12
מנחם רצון 12 נדונו משחר תולדות המחשבה המדינית, מימי אפלטון, ועד להוגים בני ימינו . הוגים שונים פיתחו מגוון תפיסות של המסגרת המדינית, מקורה, מהותה ויעדיה . למשל, יש הרואים אותה כמערכת הנכפית על האדם במטרה לרסן את האדם הפועל על פי יצריו ופוגע באחרים . דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בכתבי הוגים דתיים, התולים בחטא הקדמון את הצורך בריסון האדם על ידי שלטון במסגרת מדינית . לעומת זאת, הוגים אחרים מדגישים דווקא את הצד הפוזיטיבי, ורואים במדינה דרך לשיתוף פעולה בין הפרטים כדי להתגבר על איומי הטבע וכדי להפיק ממנו את המיטב לאדם . בגישות כאלה נתפסת המדינה לעתים לא רק כבעלת יעד של סיפוק צרכיו הפיזיים של האדם, אלא אף כתנאי חשוב להגשמת תכלית האדם מבחינה מטאפיזית וכמכוונת להשגת אושרו . כידוע, ראב"ע לא כתב מסה מדינית או חברתית סדורה, אולם כתיבתו הפרשנית והמדעית מתייחסת לנושאים חשובים במחשבה המדינית כמו מעמד השלטון ואופיו, אופי הקהילה, מיקומה הגיאוגרפי, מאפייני מערכת החוקים המסדירה את היחסים בין הפרטים לבין עצמם ובינם לבין השלטון, בחינת גורל האדם בעולם, גורמי התנהגותו ושאלת תכליתו . אפרט עתה מספר סיבות שעמדו ביסוד פנייתי למחקר הבוחן את עקרונותיו המדיניים והחברתיים של ראב"ע . אבן עזרא נחשב לגדול האסטרולוגים היהודים בימי הביניים ובכלל . הוא כתב בהרחבה על הנושא ופיתח אותו בפרשנותו למקרא ובשורת ספרים מדעיים . האסטרולוגיה הייתה יסוד השקפתו על העולם ומכלול מרכיביו ועל פי עקרונותיה הוא פירש אותו . האסטרולוגיה היא הבסיס להבנת העולם וסדריו הן בתחום הטבע הקוסמי והן בכל הקשור לחיי האדם ולמקומו במסגרת המדינית והחברתית . הגותו של ראב"ע מתאפיינת בהרמוניזציה של עקרונות האסטרולוגיה ושל השקפות היהדות על האדם ומקומו
|
|