מבוא

עמוד:14

ירון ג ' אן 14 אמצעי התקשורת והמוזיקה . החיבור בין שמיעה ורעשי המלחמה המודרנית כחוויה מרכזית בגרמניה במחצית הראשונה של המאה ה – 20 הוא רק אחת מהדוגמאות לכך . הרצון להבין את ההיסטוריה של השמיעה כהיסטוריה של הקשר שבין אדם לסביבתו פתח במידה רבה גם את הדלת לשימוש בכליה של האנתרופולוגיה 19 כאמצעי לניתוח חוויית השמיעה כחוויה היסטורית . אחדההיסטורית המחקרים הבולטים לטובה בהקשר זה הוא מחקרו של ההיסטוריון רוברט יוּטה ) Jütte ( . בספרו מבקש יוטה לספר את סיפור ההיסטוריה של החושים 20 אולם רוחב היריעה הנפרס במחקרמהעת העתיקה ועד העידן הקיברנטי . הופך לעתים למקור של חולשה המוביל להדגשת הממד התיאורי על חשבון 21 על כן , מתוך הכרה ברוחב היריעה של הנושא , בחרנו לחזקעומק הניתוח . את הקשר בין משמעותם הכללית של הקול ושמיעתו לבין גילוייהם הפרטניים דווקא באמצעות התמקדות בהיסטוריה הגרמנית במחצית הראשונה של המאה ה – 20 . תקופה זו היא גם תקופת מפתח , ואף על פי שנמשכה כמחצית המאה , היא עדיין משמשת כנקודה ארכימדית להבנת מהלכה של ההיסטוריה הגרמנית בעידן המודרני בכלל . מפאת הקושי להתייחס אל הקול והרעש כאירועים היסטוריים בני אחיזה , ישנו הרושם שההיסטוריון של הרעש עומד אפוא בפני שוקת שבורה בניסיונו לשחזר את חוויית השמיעה באותן שנים . אנו נבקש למלא את החלל באמצעות הניסיון להעניק פירוש חזותי וצורני לחוויית השמיעה בגרמניה באותן שנים . באופן הזה נבקש לראות מה שמעו בני התקופה כצעד הכרחי בניסיוננו להבין כיצד הם שמעו את סביבתם הקולית . נבקש גם להבין כיצד בני התקופה השמיעו קולות והרעישו , ואולי מעניין מכך — מדוע עשו זאת . בו – בזמן נבקש להבין גם כיצד שימשו למשל המאבק על הרעש והשקט כמטבע חליפין חברתי שבאמצעותו ביקשו בני התקופה לעצב את יחסי הגומלין בין השומע היחיד לנורמות שמיעתה של החברה . לשם כך נתבונן על נופיה הקוליים והשמיעתיים של גרמניה באותן שנים מכמה נקודות מבט אשר יחד תאפשרנה לנו להתקרב עד כמה שאפשר לשמיעתם של החיים בגרמניה באותן שנים סוערות של ראשית המאה ה – 20 . אולם בטרם נצא למסענו בעקבות רעשיו וקולותיו של העבר הגרמני , עלינו לשים לב לכמה קשיים מתודולוגיים שילוו אותנו במהלך ניסיוננו לשמוע את גרמניה . ראשית , כדרכו של כל מחקר היסטורי , עולה כמובן שאלת המקורות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא