|
|
עמוד:14
] 14 [ פ י ק צ י ה המדיה ; איזה מרחב ציבורי היא מכוננת ; מהן ההשפעות השונות על צופי וצופות הטלוויזיה וכדומה . הדגש, במילים אחרות, היה מבני, כלכלי, רגולטורי וסוציולוגי . הטלוויזיה מזווית זו נתפסה יותר כאתר התרחשות מאשר כטקסט, ונבחנה לרוב כחלק ממכלול גדול יותר של תקשורת המונים, כך שתאוריות ומונחים שנבנו על מדיה אחרים ( בעיקר מודלים של השפעה ) הותאמו והוחלו על המדיום הטלוויזיוני . לעומת זאת, בהשפעת מחקר התרבות, הספרות והקולנוע, הדגישו לימודי הטלוויזיה, שמקורם במדעים אלה, את הממד הטקסטואלי והושפעו מאותן תאוריות שעליהן נשענו תחומים אלו, בין תאוריות אסתטיות של נרטיב ומבע קולנועי ובין תאוריות פרשניות כמו סמיוטיקה, אידאולוגיה, פסיכואנליזה, פמיניזם ועוד . בתחילה המרחק מלימודי הספרות היה ברור : בשנות השבעים מחקר הספרות עדיין עסק בעיקר במה שכונה “תרבות גבוהה", ואילו לימודי הטלוויזיה, בהשפעת לימודי התרבות, התעניינו בעיקר בתרבות הפופולרית 18 שבה גילו אתר עשיר במשמעויות . הפיצול בין החוקרים בעלי האוריינטציות השונות גרם לכך שלימודי טלוויזיה לא התלכדו לכדי תחום מחקר אחיד, אלא נותרו שדה מחקרי היברידי בלא משנה סדורה, מתודיקה מובהקת, אוצר מילים משותף או אפילו קאנון מחקרי מוסכם . חוקר טלוויזיה המגיע ממדעי הרוח יכול לסיים את לימודיו ללא קורס בשיטות מחקר — שהוא קורס חובה של תואר ראשון בתקשורת, ואילו חוקרת טלוויזיה ממדעי החברה יכולה לסיים את הכשרתה ללא היכרות עם תאוריות קולנועיות מרכזיות הרלוונטיות לטקסט הטלוויזיוני ולאסתטיקה האודיו-ויזואלית . יתר על כן, לעיתים עשוי חוקר טלוויזיה אחד הקורא מחקר או ספר של חוקרת טלוויזיה אחרת להסיק שחסרות בהם נקודות מרכזיות או שיטות 19 לעומת זאת, חוקרת תקשורת מחקר שנראות לו יסודיות לתחום הנחקר . לא תבין כיצד אפשר להניח קריאות טקסטואליות שונות בלי לחקור מה 20 ואילו חוקר מתחום מדעיהקהל עושה באמת בטקסט וללא תיקוף אמפירי ; הרוח אשר למד לימודי קולנוע יכול להיות מופתע מהיעדרה של קריאה טקסטואלית מעמיקה . עם זאת, אי אפשר לשכון בסמיכות לטרמינולוגיה שונה בלי להיות מושפע ממנה — וכך גם חוקרי טלוויזיה שצמחו בפקולטות למדעי הרוח החלו להידרש בכתיבתם ובמחקרם לממדים של הקהל הממשי, גם אם לא חקרו אותו באופן אמפירי . בסופו של דבר הדינמיקה המאפיינת
|
|