|
|
עמוד:10
] 10 [ עולם בלי ע ב ודה ומהירידה בשיעור ההשתתפות בעבודה . במילים אחרות, ככל שהקורונה התפשטה מצאנו את עצמנו נדחפים לפתע לעולם המציע הרבה פחות עבודה — לא משום שהעבודה עברה תהליך של אוטומציה, של מיכון — אלא בגלל הצעדים שאולצנו לנקוט בתגובה לנגיף ( סגרים, ריחוק חברתי, בידוד מרצון וכיוצא באלה ) , שחיסלו לחלוטין את הביקוש שמשרות רבות נסמכו עליו . כך קרה שאנו נאלצים להתמודד אף מהר יותר עם האתגרים שהעסיקו אותי בכתיבת ספר זה . אנדרו יאנג ( Yang ) , מתמודד לנשיאות ארצות הברית ב- 2020 שהתמקד באיום העקירה מהעבודה, היטיב לנסח זאת : “ככל הנראה 2 עליי להבהיר,היה עליי לדבר על המגפה ולא על האוטומציה", כתב בטוויטר . איום האבטלה הטכנולוגית בעתיד לא הוסר : אדרבה, יש לנו סיבות רבות לחשוב שהאיום חמור אף יותר מבעבר . אך המגפה העניקה לנו גם הצצה מפחידה לעתיד, תובנה לעוצמת האתגרים שיהיה עלינו להתמודד איתם בבוא העת . הצצה לעתיד כפי שנראה להלן, הקושי היסודי המצפה לנו נעוץ בחלוקה . הקִדמה הטכנולוגית אולי מעניקה לנו, כקולקטיב, רווחה גדולה מאי-פעם, אך כיצד נחלק אותה בשעה שדפוסי החלוקה המסורתיים שלנו — תשלום שכר על עבודה שבני אדם עושים — אפקטיביים פחות מבעבר ? זו כמובן בדיוק הבעיה ששלטה בחיי הכלכלה בשנת 2020 . בן לילה התעוררו המוני עובדים ברחבי העולם ומצאו את עצמם בלי עבודה ובלי הכנסה . מה עלינו לעשות ? לטענתי בשעה כזו על המדינה לקבל עליה תפקיד גדול הרבה יותר בחלוקת הרווחה בחברה באמצעות מה שאני מכנה “המדינה הגדולה" . המגפה הוכיחה שאין חלופה אמינה אחרת . מדינות שונות אימצו תוכניות שונות זו מזו בגוניהן, אך כולן כרוכות במדינה גדולה פי כמה וכמה, המספקת הכנסה לחסרי העבודה . אדרבה, רעיונות שנחשבו אך לפני חודשים אחדים למופרכים — כמו הכנסה בסיסית — נהפכו במהירות לנחלת הכלל כמעט בכל קצות השיח הפוליטי . כדי לתמוך במובטלים ולסייע לכלכלה בכלל לוותה ארצות הברית כבר יותר מפי חמישה מהמלווים שלוותה בשיא המשבר הפיננסי של השנים 2007 – 2008 , ובריטניה שברה בשנת 2020 שיאי 3 הלוואות בעיתות שלום . חוץ מסוגיית חלוקת העושר יש עוד שני אתגרים גדולים שנוכל לצפות להם בעולם המציע פחות עבודה, ושניהם אינם קשורים כמעט לכלכלה .
|
|