|
|
עמוד:12
12 | אוריינות חזותית | מלכה בן - פשט בוחנים את האופן שבו המרחב הסמיוטי מהווה שדה מאבק על משמעויות וזהויות של קבוצות חברתיות שונות . לממד החזותי של הטקסטים הנחקרים יש מעמד מרכזי ובלתי נפרד מהדרך שבה נבנות משמעויות וזהויות אלה ( Shohami, Ben Rafael, & Barni, 2010 ; Shohami & Waxman, 2010 ) . מגולמת בכך תפיסת הראייה, המפענחת צורות, עצמים, מילים כתובות ומרחבים, כהתנסות קוגניטיבית ורב - חושית . תפיסה זו עומדת במוקד של תחום הנוף הלשוני ושל תחומי מחקר קרובים, כמו תקשורת חזותית ופדגוגיה הדוגלת ברב - אוריינויות ( ; 2003 Iedema, The New London Group, 2000 ) . בראשית שנות השמונים של המאה ה - 20 הוצעה הגדרה תמציתית יותר למושג אוריינות חזותית, אשר הופצה וצוטטה רבות : "אוריינות חזותית היא היכולת להבין דימויים חזותיים ולהשתמש בהם, כולל היכולת לחשוב, ללמוד ולהתבטא באמצעות דימויים חזותיים" ( 40 . Braden & Hortin, 1982, p ) . בהגדרה זו, שהתפרסמה למעלה מעשור לאחר הגדרתו של דבס, מצוינות במפורש יכולות השימוש וההתבטאות בדימויים חזותיים, המשלימות את כושרי החשיבה והלמידה . עם זאת, רוברטס בריידן ( 1994 Braden, ) פרסם שתים - עשרה שנים לאחר מכן מאמר היסטוריוגרפי חשוב שסוקר את המחקר בשדה האוריינות החזותית על בסיס מאות מחקרים שהצטברו בשדה, ובתחילתו הוא מציג שתי סוגיות מטרידות . הסוגיה הראשונה היא היעדר הגדרה אחת מקובלת למושג "אוריינות חזותית", והשנייה היא היעדר תאוריית - על מגובשת וייעודית שתוכל לשרת את כל חוקרי השדה . על פי בריידן, חוקרים שונים בשדה האוריינות החזותית הדגישו היבטים שונים, כגון פתרון בעיות גרפיות, חשיבה, למידה, זיכרון וסוגיות בתקשורת, ובהתאם לדגשים השונים התבססו על תאוריות המעוגנות בשדות אחרים . כך למשל, ג'ון הורטין ( 1983 Hortin, ) יצר קשר בין דימויים מנטליים לבין עיצוב ההוראה על בסיס תאוריית ה"קידוד הכפול" של אלן פאביו ( 1991 1983, Paivio, ) . מתאוריה זו, שנוצרה על סמך מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, עולה שהשימוש בדימוי שמקורו פנימי ( בלתי נראה לעין ) ובדימוי חיצוני ( הנראה לעין ) מסייע בפתרון בעיות בלמידה . באופן דומה, התורה הסמיוטית של הפילוסוף והלוגיקן צ'רלס פירס שימשה ומשמשת כעוגן במחקרים חזותיים רבים . אולם לצד החסרונות הנובעים מהסוגיות שהעלו בריידן ובעקבותיו מריה אבגרינו ורוּן פטרסון לגבי לכידות המחקר, הם מצאו גם יתרונות למהותו האקלקטית של השדה . מהות זו מאפשרת את גמישות השדה ואת פתיחותו לפרדיגמות מחקריות שונות המאפשרות הפריה מחשבתית ( 1996 1994, Avgerinou & Pettersson, 2011 ; Braden, ) . עשרות
|
|